תורת היחסות – הבדלי גרסאות

==תורת היחסות הפרטית==

{{הפניה לערך מורחב|תורת היחסות הפרטית}}

התורה הראשונה, [[תורת היחסות הפרטית]], שפרסם [[אלברט איינשטיין]] בשנת 1905, באה לענות על סתירות לכאורה שהתעוררו בין המכניקה הקלאסית, העוסקת בהתנהגות גופים, ל[[אלקטרומגנטיות|תאוריה האלקטרומגנטית]] הקלאסית, העוסקת בחשמל ומגנטיות. סתירות אלה באו לידי ביטוי בקשיים בהבנת התנהגות ה[[אור]]. תוצאות [[ניסוי מייקלסון-מורלי]], אשר פיצל אלומת אור למספר כיוונים והוחזר, היו בלתי מובנות על בסיס ההנחה שגם ביחס ל[[מהירות האור]], כמו ביחס לכל מהירות אחרת, מתקיים הכלל של [[חיבור מהירויות]]. לפי כלל זה, אם מכונית נוסעת ב-99% ממהירות האור, אז לכאורה האור מפנסי המכונית צריך לצאת בכמעט פעמיים מהירות האור, אבל לא זה המצב.

 

בבסיס ההסבר שנתנה תורת היחסות הפרטית לתופעה זו עומדות שתי הנחות ([[פוסטולט]]ים):

* חוקי הטבע זהים בכל המערכות ה[[אינרציה|אינרציאליות]], דהיינו אלה שנשמעות ל[[חוקי התנועה של ניוטון|חוקי התנועה]] הראשון והשני של ניוטון. אלה הן מערכות הנעות במהירות קבועה זו ביחס לזו.

 

מהנחות אלה עולה כי צופה במנוחה יגלה שלוש תופעות במערכת הנמצאת בתנועה יחסית אליו – התארכות הזמן, התקצרות האורך ועליית המסה. לדוגמה:

* '''התקצרות האורך''': אם חללית נעה ביחס אלי במהירות השווה למחצית מהירות האור, אגלה שאורכה קצר בכ-13% לעומת האורך שלה במנוחה. נוסע הנמצא בחללית לא יבחין בשינוי כי הוא נמצא במנוחה יחסית אליה.

* '''עליית המסה''': אם חללית נעה ביחס אלי במהירות השווה למחצית מהירות האור, אגלה כי מסתה גבוהה בכ-15% מהמסה שלה במנוחה, אבל מי שבחללית לא יוכל לזהות שינוי כלשהו במסתה.

* '''[[יחסיות הבו זמניות]]''': לא ניתן לקבוע סימולטניות של שני אירועים רחוקים זה מזה במרחב. ייתכן כי שני אירועים יראו סימולטניים לצופה א', בעוד צופה ב' יראה אותם מתרחשים בזמנים שונים.

 

 

==תורת היחסות הכללית==