הבונים החופשיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ami Levin (שיחה | תרומות)
הפניה לערך החדש של הלשכה הגדולה למדינת ישראל
Ami Levin (שיחה | תרומות)
הוספת קישור לערך חדש שנוצר (הלשכה הגדולה למדינת ישראל)
שורה 110:
הבנייה החופשית אסורה כמעט בכל הארצות הטוטליטריות והבלתי דמוקרטיות, למעט ב[[קובה]], שם הבונים החופשיים פועלים תחת שליטה של "פוליטרוקים" מטעם השלטון וללא יכולת אמיתית לפעול בדרכם המסורתית. ב[[גרמניה הנאצית]] הגיעה הפעילות נגד הבונים החופשיים לשיאים נוראים. למרות העובדה שלשכות רבות נסגרו מעצמן, ואלו שנותרו קיבלו עליהן את כול ההגבלות של השלטון, הורה [[אדולף היטלר|היטלר]] לחסל את הבנייה החופשית, הלכה למעשה. כמאה אלף בונים חופשיים מגרמניה ומכול מדינות הכיבוש שלה נשלחו למחנות ההשמדה. הבנייה החופשית באירופה נפגעה אנושות והתקשתה להתאושש גם לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]].
 
גם בדמוקרטיות המודרניות מוטחות לעיתים האשמות שווא בבונים החופשיים. כך למשל, בתחילת המאה ה-19 נעלם ב[[ארצות הברית]] בונה חופשי ששמו [[ויליאם מורגן]]. הטענה שהועלתה הייתה כי הוא איים לגלות את הסודות של הבנייה החופשית, מה שהוליד האשמות לפיהן הוא נרצח על ידי הבונים החופשיים. מאוחר יותר התברר כי הייתה זו עלילת שווא. דוגמה נוספת היא הופעתה של לשכה בשם (P2 (Propaganda Due באיטליה, בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ו[[שנות ה-80 של המאה ה-20|ה-80 של המאה ה-20]]. התברר כי חברים בלשכה נחקרו בקשר לשערוריית כספים ולרצח של בנקאי בכיר ב[[קריית הוותיקן|וותיקן]]. וכן במעורבותה של ה[[מאפיה]] ב"עסקים" אלה. הפרשה התגלגלה למעשי רצח שלא נפתרו עד היום. הדמות המובילה בפרשה זו הייתה של נוכל מוכר בשם [[אדולפו צ'לי]], אשר ברח ל[[דרום אמריקה]], עם התפוצצות הפרשה, ונעלם. צ'לי, שהקים את הלשכה, הפיץ את "העובדה" כאילו מדובר בלשכה של בונים חופשיים (מזרם ה"גראנד אוריינט" - המזרח הגדול בצרפתית - גוף שאינו מוכר על ידי [[הלשכה הגדולה בישראללמדינת ישראל]], המקושרת עם הלשכות הגדולות המוכרות על ידי [[סקוטלנד]] ו[[אנגליה]]). חקירה העלתה כי הייתה זו טענה שקרית ומטרתה הייתה להתעטף באיצטלה של מכובדות, וותק, ומעמד של הבנייה החופשית.
ועוד דוגמה: בעיר הצרפתית [[ניס]] (ניצה), שבחוף התכלת המפורסם, האשים התובע הראשי שופטים אחדים בהשהיה מכוונת או בסירוב לנמק פסקי דין בהם היו מעורבים בונים חופשיים. או ב[[בריטניה]] למשל, ניסתה, ללא הצלחה, [[מפלגת הלייבור]] (בשנת [[1990]]) לחייב בונים חופשיים להצהיר בגלוי על השתייכותם.