שלוש השבועות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 39:
* שלוש השבועות הן '''מדרש [[אגדה (יהדות)|אגדה]]''', ולפיכך אין להן תוקף [[הלכה|הלכתי]] מחייב (כדברי ה[[רמב"ם]], שאין להתחשב במדרשי אגדה לשם השגת הלכה). לפיכך, משמעות המדרש היא שה' גזר שעם ישראל יהיה בגלות, אולם כשעם ישראל מצליח לשוב לארצו, הרי זו ראיה שבטלה הגזרה. הרמב"ם עצמו, שספרו [[הי"ד החזקה]] כולל את ההלכות כולן, אף הוא איננו מזכיר את שלוש השבועות בספרו ההלכתי [[היד החזקה]], ואף כותב ב[[אגרת תימן]] "השביע האומה '''על דרך משל''' ואמר השבעתי אתכם". בנוסף, אצל מפרשי הגמרא המרכזיים, [[רמב"ן]], [[רשב"א]], [[ריטב"א]], רבי [[מנחם המאירי]] ועוד - לא נמצא כלל עניין זה של שלוש השבועות, וכן אצל מסכמי הגמרא להלכה, ה[[רי"ף]] וה[[רא"ש]]. [[רבי ישראל מאיר הכהן|החפץ חיים]], שנחשב לפוסק האחרון בקהילות [[אשכנז]], דיבר פעמים רבות על חובת העלייה לארץ ובנו, הרב לייב הכהן, מציין: '''"לא ראיתי שיזכור אף פעם את העניין ג' השבועות"'''{{הערה|1=תולדות החפץ חיים עמ' מג; [[התקופה הגדולה]], עמ' קע.}}.
* רבי [[חיים ויטאל]] כתב שיש [[ברייתא]] מבית מדרשו של [[רבי ישמעאל]], שמסייגת את תוקפן של שלוש השבועות ומצמצמת אותו לאלף שנה.
*[[רמב"ן]] כלל לא מתייחס בכתביו לשלוש השבועות{{הערה|[[יהושע פראוור]], תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, הוצאת יד בן צבי, 2000, עמ' 166.}}, והוא כולל את העלייה ואף את הכיבוש של ארץ ישראל כמצוות עשה. כך למשל כתב: 'וירשתם אותה וישבתם בה' (דברים יא לא),... בזכות שתירש תשב. ואל תשתבש ותאמר כי המצווה היא המצווה במלחמת שבעשבעה עממים שנצטונו לאבדם... אין הדבר כן, שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו, ואם רצו להשלים נשלים עמהם, ונעזבם בתנאים ידועים, אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות{{הערה|הוספות הרמב"ן לספר המצוות, המצווה הרביעית}}.
* נפסק ב[[שולחן ערוך]] כי "שנים שנשבעו לעשות דבר אחד, ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואינו צריך התרה"{{הערה|1=יורה דעה רלו ו.}} מכיוון שהגויים הפרו את חלקם, דהיינו השבועה שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי, פקע גם תוקפן של השבועות המקבילות שנשבעו להן ישראל ובטל האיסור לעלות בחומה{{הערה|1=רבי [[שלמה קלוגר]] בספר מעשה יוצר על ההגדה; הרב הלל קולומייער בספר רב שלום לרב שלמה אדלר מסערעדנא; הרב [[נתן צבי פרידמן]] ב[[שו"ת]] "נצר מטעי" סעיף י' אות ה'; הרב [[שמשון חיים נחמני]], "זרע שמשון" על [[מגילת אסתר]], ראו [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=5251&sid=41daacbf46a30d7789c99e137ab05bc5 צילום דבריו]).}}.
*עלייה הדרגתית איננה "'''כחומה'''". [[רש"י]] פירש "שלא יעלו כחומה - יחד ביד חזקה", לכן אם אין כל העם עולה יחד, כי אם בשלבים - אין זו עלייה כחומה{{הערה|1=רבי אברהם יעלין בספר גאולת ישראל, הקדמה עמ' 12, הרב יונה דוב בלומברג בקונטרס ישיבת ארץ ישראל דף כ', הרב מאיר בלומנפלד בקובץ שנה בשנה, תשל"ד, עמ' 154, אהלי יעקב (האדמור מהוסיאטין) פרשת אמור תש"ח}}.