יוסיפון (ספר) – הבדלי גרסאות

ארץ ישראל באותה תקופה הייתה נתונה תחת שלטון הרומאים. וארעואירע מקרה , שבו העלילו עלילה על שלשה [[כהן|כהנים]] [[יראת השם|יראי ה']]<nowiki/>ואסרום והובילו אותם למשפט. נפנה יוסף ושם פעמיו לקיסר נירון, שהיה יושב ברומא, להשתדל על אותם כהנים ולשחררם. ברומא התוודע יוסף לאימפריה העצומה, הכיר את הקיסר ואת הקיסרית פופאא, ועל פי בקשתו שחררו את שלושת הכהנים לחפשי, ולא עוד - אלא שלחוהו בכבוד ובמתנות רבות. בשובו לירושלים פרץ המרד הגדול. יוסף, אשר הכיר את עוצמתם של ממלכת רומא וחוזקם מקרוב, התנגד בתחילה למסע המרידה אולם אחרי הניצחון הראשון הגדול צלחה גם עליו רוח הגבורה המתעתעת, והוא עודד והלהיב את בני ישראל למרידה. עז רוחו גרם לאהדה והערצה רבה בקרב העם והם מנוהו ל[[כהן משוח מלחמה|לכהן משוח מלחמה]].

בתקופה הראשונה נחל נצחונותניצחונות רבים, אולם לאחר מכן קמו עליו מתנגדים, והיו שחשדו בו כי נאמנותו נתונה בעצם לרומאים.. אך הוא הצליח להוכיח את צדקתו ואת יושר לבבו והמשיך לכהן במשרתו הרמה, עד שלכד [[אספסיאנוס]] את ארץ הגליל. יוסף הצליח להימלט ליודפת הבצורה, אך אחרי מלחמות עקובות מדם נכנעה גם העיר יודפת בפני הרומאים. יוסף וחבריו הסתתרו במערה, שם העדיפו חבריו להמית את עצמם מאשר ליפול בידי הרומאים, אך יוסף התנגד לכך: הוא טען, שחטא גדול הוא לאלוקים שאדם ישלח יד בנפשו, ובתחבולות הצליח להישאר אחרון והסגיר עצמו לרומאים ונלקח בשבי. בחוכמתו צפה ששר המלחמה, אספסיאנוס, יהפוך לקיסר לאחר זמן קצר, ולאחר שהתקיימה תחזיתו, זכה לכבוד גדול. אך נשאר בשבי ונלקח עם טיטוס לכל מלחמותיו. לאחר החורבן נלקח ביחד עם שבויי מלחמה אחרים לרומי אל הקיסר אספסיאנוס, שם הקדיש את שנותי לכתיבת זכרונותיו.

את הספר מלחמות היהודים - חלקו השישי של הפר יוסיפון וכינוי לגרסתו העברית של הספר כולו - כתב הסופר יוסף בן מתתיהו המכונה יוסיפון ע"ש ספרו - בשתי מהדורות: אחת לעמו- ספר "יוסיפון" הכתוב ב[[לשון הקודש|בלשון הקודש]].

החיבור היה נפוץ בקרב חכמי אשכנז וצרפת, פרשני המקרא ופרשני התלמוד, ואף בקרב חכמים לא-יהודיים, וכבר בימי הביניים הוא תורגם ל[[ערבית]] ולשפת [[געז]].