פרה אדומה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מבני הנביאים (שיחה | תרומות) קישורים פנימיים, הרחבה |
מבני הנביאים (שיחה | תרומות) קישורים פנימיים, עריכה, הרחבה |
||
שורה 12:
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
ב[[הלכה]] ה[[יהדות|יהודית]], '''פרה אדומה''' היא [[פרה]] שצבע שערה חום אדמדם{{הערה|יש טענות כי מדובר בפרה חומה לחלוטין וששמות הצבעים בעולם העתיק היו מעט שונים משמות הצבעים בעת החדשה. ראו: {{כלכליסט|אורן הוברמן|למה אין כחול בתנ"ך?|3524269|14.07.11}}}}, ומשתמשים
==תהליך הביצוע==
שורה 28:
===אפר הפרה האדומה===
לאחר השחיטה והזאת הדם, שורפים את הפרה על גבי מערכת עצים ואל השריפה זורקים עץ [[ארז הלבנון|ארז]], [[אזוב מצוי|אזוב]] ו[[תולעת שני]] כאשר תולעת השני כרוכה על הארז והאזוב. בכל זמן עשיית הפרה מהשחיטה ועד שתהפך לאפר אסור למתעסקים בה לעסוק במלאכה אחרת שלא קשורה לעשיית הפרה ואם עשו מלאכה הפרה נפסלת. וכן כל מי ש[[טומאת עיסוק בחטאות|מתעסק]] בהכנתה מהשחיטה ועד שתהפך לאפר, נטמאה.
לאחר שהאש נכבית, כותשים את כל מה שנשאר מהשריפה ולא הפך לאפר כגון עצמות, עד שנוצר אפר. את האפר שנוצר מהשריפה, מחלקים לשלושה חלקים: חלק אחד ניתן ב[[החיל|חיל]] והוא נשמר לדורות. החלק השני ניתן למשמרות הכהנים, והוא מיועד לשימוש הכהנים; והחלק השלישי ניתן בהר הזיתים, ומשם הוא מתחלק לכל ישראל.
===מי החטאת===
{{הפניה לערך מורחב|מי חטאת}}
לצורך הטהרה, לוקחים מים ממעיין בכלי, נוטלים מן האפר,
====מי המעיין====
בזמן שבית המקדש היה קיים בירושלים היו נוהגים להביא את המים לטיהור הכהן
והולכין עד שמגיעין להר הבית. הגיעו להר הבית, יורדין ומהלכין על רגליהן, מפני שכל הר הבית והעזרות, תחתיהן היה חלול מפני קבר התהום; ומהלכין עד פתח העזרה, ובפתח העזרה היה קלל של אפר. נוטלין האפר, ונותנין במים שבכוסות, ומזין על הכוהן השורף.".|מקור=
==מקום שריפת הפרה==
שורה 81 ⟵ 83:
[[מכון המקדש]], ניסה לגדל באמצעות [[ברירה מלאכותית]] את הפרה האדומה המושלמת מתוך עדר של 500 [[פרות אנגוס אדומות]] {{אנ|Red Angus}} שייבא לשם כך מ[[נברסקה]] ל[[עמק הירדן]] בסיועו של מטיף נוצרי מ[[מיסיסיפי (מדינה)|מיסיסיפי]]{{הערה|[[סיימון סבאג מונטיפיורי]], '''ירושלים: הביוגרפיה''', אור יהודה: דביר, 2013. עמ' 87 במהדורה העברית.}}
==ראו גם==
* [[מי חטאת]]
* [[טומאת עיסוק בחטאות]]
== לקריאה נוספת ==
| |||