פיתון (טיל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 40:
למרות ההחלטה הראשונית על הצטיידות ב-200 טילים, רכש לבסוף חיל האוויר בסך הכול כ-120 טילי שפריר 1, שבעזרתם הופלו שלושה מטוסי [[מיג-21]], כולם לאחר [[מלחמת ששת הימים]].{{הערה|1=ב-[[15 ביולי]] 1967 הפיל רס"ן [[רן פקר]] מ[[טייסת 119]] ("טייסת העטלף") מטוס מיג-21 מצרי; ב-[[2 בפברואר]] 1969 הפיל סרן אורי ל' מ[[טייסת 117]] ("טייסת הסילון הראשונה") מטוס מיג-21 סורי; ב-[[29 במאי]] 1969 הפיל סרן איתמר נ' מטייסת 117 מטוס מיג-21 סורי.}} הטילים הוצאו משירות עד [[29 בדצמבר]] 1970, למעט 16 טילים שהושארו לצורכי אימונים.
 
אנקדוטה הממחישה את מידת אי-האמון שרווחה בחיל האוויר באותה התקופה כנגד השפריר 1, היא שחה"א השתמש בטילי שלל [[ברית המועצות|סובייטיים]] מדגם [[וימפל K-13]] ([[קוד דיווח נאט"ו]]: אטול) שנלקחושהוא בעצם העתק סובייטי של הסיידווינדר האמריקאי ושנלקחו בעת כיבוש [[חצי האי סיני]] במלחמת ששת הימים. אלו שימשו במטוסי כוננות יירוט מדגם [[מיראז' 3]] ("שחק"), ששכנו ב[[רפידים (בסיס)|שדה רפידים]] - הקו הראשון בשנים שאחרי המלחמה. צחוק הגורל הוא, שאף על פי שבניסויי ירי אלו התגלו כיעילים מן השפריר 1, במספר שיגורים במהלך [[מלחמת ההתשה]] לא הופל בעזרתם אף מטוס מצרי.
 
בנוסף הטיל כונה "[[בידון]]" מכיוון שלעיתים לאחר שיגור הטיל הוא פשוט נפל אל הרצפה כמו בידון.