תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
מ ←‏קולקס הקדמונים באמנות: קישורים פנימיים
BotanistISR (שיחה | תרומות)
עריכת פרטים רבים בכל הטקסט
שורה 11:
}}
 
'''קולקס''' (גם '''קולוקסיה'''; [[שם מדעי]]: ''Colocasia'') הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[צמח]]צמחים ב[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[לופיים]], הידוע ב[[עלה|עליו]] הגדוליםלופיים. שמו ה[[עברית|עברי]] הואהמינים תעתיקגדלים שלבר השםבמרכז המדעיובמזרח (שמקורואסיה בשםהטרופית ביוונית).ומתאפיינים ב[[ארץבעלים ישראל]]גדולים גודלובפקעות בעבר בתרבות [[מין (טקסונומיה)|מין]]שורש. אחדמינים מסוגאחדים זהמשמשים כצמחכצמחי מאכל -חשובים '''קולקסביותר הקדמונים'''.הקרויים בארצות"טארו" [[האזור הטרופי|טרופיות]](Trao), שםומגודלים הואכיום מכונהבכל 'טארו',רחבי הואהארצות נחשבהטרופיות לגידולבעולם, מאכללשימוש חשוב בגלל פקעותיו הנאכלותבפקעותיהם עתירות העמילן.
 
שם הסוג ה[[עברית|עברי]] - קולקס, הוא תעתיק של השם המדעי (שמקורו בשם ביוונית). ב[[ארץ ישראל]] גודל בעבר בתרבות [[מין (טקסונומיה)|מין]] אחד מסוג זה כצמח מאכל - '''קולקס הקדמונים''' (''Colocasia esculenta'').
 
==תיאור הסוג==
מיני הסוג הם [[עשב]]וניים רב-[[שנה|שנתיים]] בעלי [[קנה-שורש]] בולבוסי גדול. העלים גדולים ועיתיםולעתים ענקיים - אורכם 20 עד 150 [[סנטימטר]]ס"מ, וצורתם לב מאורך. בסוג 20כ-10 מינים, הגדלים בר ב[[אזור טרופי|אזורים טרופיים]] ו[[סובטרופי]]ים ב[[יבשת]] אסיה, מהודו ועד פולינזיה.
 
מינים אחדים, וביחודובייחוד "'''קולקס הקדמונים"''', קרויים באנגלית Elephant Ears (אוזני הפיל), בעקבות צורת העלים ומידותיהם הענקיות.
[[קובץ:Colocasia Eg-1.jpg|ממוזער|עלה הענק של קולקס הקדמונים. מגודל בישראל]]
<br />
 
==קולקס הקדמונים==
המין '''קולקס הקדמונים''' - (''Colocasia esculenta;'' - המכונהשם נרדף: C. antiquorun; ובספרות העברית גם ק' תרבותי, ק' נאכל), הקרוי בשפות רבות 'טארו', הוא גידול טרופיחקלאי נפוץ בעלובעל ערך כלכלי רב,. המין שנחשבנחשב לאחד מגידולי ה[[תרבות]] הקדומים ביותר בתחום מזרח אסיה הטרופית, שם תורבת כנראה עוד קודם לצמח האורז. כיום הוא מגודל למאכל בארצות טרופיות בכל רחבי בעולם. היקף הגידול העולמי בשנת [[2005]] היה 9.2 מיליון [[מטרטון מעוקב]]פקעות.
 
הפקעת מכילה עמילן קל עיכול, והיא ראויה לאכילה רק לאחר בישול או אפיה. תהליך החימום הממושך מבטל את רעילות גבישי חומעת הסידן (calcium oxalate) המצויים בתאי הפקעות והעלים. תנאי הגידול המיטביים הם חצי צל או צל מלא והשקיה מרובה. הצמחים רגישים לקרה, ליובש ולמליחות.
 
בארץ ישראל, גודל המין כצמח מאכל כבר בתקופה הרומית, והוא נזכר במשנה (מעשרות ה, ח) בשם- "'''קרקס"'''), בתוספתא ובתלמוד הירושלמי ('''קלקס''', '''קולקס''', '''קולקוסיא'''). ב[[ימי הביניים]] היה גידול מקובל מאוד בארצות האיסלם, וגודל לאכילה באופן מקומי ונדיר גם במקומות חמים ועתירי מים בארץ ישראל עד ראשית המאה ה-20. כיום הוא משמש כצמח נוי בגנים מוצלים ועתירי מים בתחומים חמים של הארץ.
 
== קולקס הקדמוניםנאכל באמנותבפסיפס ==
עלי קולקסהקולקס הקדמוניםהם עוצבוכנראה המקור לעלי ענק המצויים בפסיפסים מ[[התקופה הביזנטית]]., העליםשבהם הם מוצגים כמצע צמחי (כדוגמת עלה בננה) להגשת מזון לאכילה. כך בפסיפסים מ[[אנטיוכיה]] בביתשבסוריה, גאיה. ובישראל בפסיפסובפסיפס כנסיית כורסי שליד הכנרת בישראל.
[[קובץ:Colocasia_antiquorumת_Kursi_mosaic.jpg|ממוזער|עלה קולקס הקדמונים ועליו מוגשות תאנים למאכל, פסיפס כנסיית כורסי, מוטיבים מהסטרה הצפונית]]
 
==קישורים חיצוניים ==
{{מידע טקסונומי}}* [https://wcsp.science.kew.org/home.do
* [http://www.efloras.org/florataxon.aspx?flora_id=3&taxon_id=107697 קולקס], באתר הפלורה של [[סין (אזור)|סין]]
* [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=8374279&nTocEntryID=8561367 קולקס הקדמונים], מתוך ספרו של [[זהר עמר]], "גידולי ארץ ישראל בימי הביניים"
* אביטל ענת, 2014, '[http://anattour.co.il/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9F/ הגידולים והכלים החקלאיים בפסיפסים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית מארץ ישראל', '''כרך הקורפוס''', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור], אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, עמ' 142.{{ויקישיתוף בשורה|שם=}}
 
[[קטגוריה:לופיים]]