המשבר הכלכלי העולמי (1929) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
למה השחתת את העריכה שלי? |
|||
שורה 8:
"השפל הגדול" היה המשבר הממושך והקשה ביותר בתולדות [[ארצות הברית]]. השפל החל כבר באמצע שנת [[1929]], עוד לפני נפילת הבורסה, ונמשך למעלה מעשור, עד שנת 1939. השפל הכלכלי הגיע לשיאו בשנת [[1933]], עם צניחה של שישים אחוז ב[[תוצר לאומי גולמי|תוצר הלאומי הגולמי]] וירידה של 80 אחוז בתוצר התעשייתי, האבטלה קפצה מ-12.5 אחוזים לקרוב ל25 אחוזים ולמעלה מ־8000 [[פשיטת רגל|פשיטות רגל]] של [[בנק]]ים.
עם פרוץ המשבר ניסה ממשל [[הרברט הובר|הובר]], הנשיא החדש (נבחר בסוף [[1928]]) להתמודד עם הבעיה באמצעות הסכמים עם חברות גדולות לשמירה על גובה השכר בעינו ומניעת פיטורים, הורדה חדה של הריבית על כל האגרות לטווח קצר, דבר שהביא להוזלה ניכרת בעלות ההלוואות ושורה של צעדים [[פיסקלי]]ים כמו הלוואות לחקלאים ולבתי עסק במטרה למנוע פשיטות רגל, ועבודות ציבוריות בקנה מידה רחב.
הקו האקטיבי שנקט הובר נמשך לאורך כהונתו, כשהוא מקצין והולך עם הזמן עם צעדים כמו כינון חוקי מכסים חריפים, איסור על הגירה, הקמת רשויות שיקום שהעבירו סכומי ענק לבנקים וחקלאים והורדות נוספות בשיעור הריבית (שהיה 0.7 אחוז בממוצע על כל סוגי האגרות בסוף שנת 1932). בשנת [[1931]], אחרי התמוטטות [[תקן הזהב]] באירופה ואחר כך בעולם כולו החריף המצב עוד יותר, ובמחצית השנייה של שנת [[1932]] החלה ארצות הברית מתדרדרת במהירות, כאשר גם הצעדים החריפים ביותר של הובר אינם מצליחים למנוע עוד את הצניחה בשכר, הגידול באבטלה ואובדן האמון המחריף במערכת הבנקאות ובממשל האמריקני.
שורה 14:
הכלכלן [[ברנרד לונדון]] כתב בשנת [[1932]] מסמך בשם '''סיום המשבר הכלכלי באמצעות [[השבתה מתוכננת]]''', בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, ובו הוא הציע לחוקק חוק התיישנות מתוכננת מראש לכל מוצרי הצריכה, כדי לעודד את הכלכלה ולספק עבודה להמונים המובטלים{{הערה|London (1932) Ending the depression through planned obsolescence.pdf}}.
המשבר הגיע לשיאו בתחילת שנת [[1933]], כאשר פינה הובר את מקומו ל[[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] מן [[המפלגה הדמוקרטית]], שהבטיח "[[ניו דיל]]" (עסקה חדשה). מדיניות חדשה זו,
על אף שהאבטלה ירדה משמעותית מ-25 אחוזים ב-1933 ל-14 אחוזים ב-1941 ,ארצות הברית יצאה מן המשבר, לבסוף, עם הצטרפותה למלחמת העולם השנייה ב-1941 כאשר כלכלת המלחמה גדלה מהר לאחר שהפסיקה תעשיות חופשיות וגרמה לשליטה נוקשה במחירים ובשכר, כתוצאה משיתוף פעולה ממשלתי-עסקי, כשהממשלה מסבסדת את העסקים.בנוסף לכך החברות באיגודי עובדים גדלה ב-50 אחוזים מה שעזר לעובדים לקבל שכר גבוה יותר ותנאים טובים יותר,כך שלמעשה עלייה זו סייעה לכלכלה מכיוון שעליות השכר הגדילו את הביקושים למוצרים וכך תרמו לחברות ולכלכלה כולה. התוצאה של מעורבות הממשל האמריקני שגרמה לגידול משמעותי בהוצאות הממשלה (שהיה למעשה קיינסייאניזם צבאי) הייתה הכנסת תמריץ משמעותי לפעילות הכלכלית ואפשר הכפלה של השכר בין 1939 ל-1945,צניחה בפערי ההכנסות וירידה משמעותית במספר המשפחות עם הכנסה של פחות מ-2000 דולר בשנה משלושה רבעים לרבע.
==בריטניה==
שורה 22:
[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] הייתה שקועה במיתון מסוים עוד לפני פרוץ השפל הגדול, תוצר של אינפלציה מכוונת במהלך שנות העשרים, שכוונה לאפשר לאנגליה לשוב לתקן הזהב, שהומר עתה ב"חליפין הזהב". ממשלת הלייבור שהייתה בשלטון הפסידה בבחירות והוקמה ממשלה של אחדות לאומית, עם [[רמזי מקדונלד]] מהלייבור בראשה, אך [[סטנלי בולדווין]] מהמפלגה השמרנית כדמות הקובעת.
המשבר הסתיים למעשה בשנת [[1935]], כאשר התוצר הגולמי חזר לרמתו משנת [[1929]] ובשנת [[1937]] היה גבוה ממנו ב־24 אחוז. האבטלה ירדה בהדרגה עד לשיעור של עשרה אחוז בשנת 1935.
שורה 67:
סיבה חשובה אחת להתאוששות הייתה עליית השלטון הנאצי בגרמניה, שהביאה לחידוש ייבוא עפרות הברזל משוודיה. במהלך שנות השלושים הוכפלה תפוקת עפרות הברזל השוודית לצורך בניין מכונת המלחמה הגרמנית.
סיבות חשובות יותר היו הצעדים שננקטו לפתרון המשבר
בעקבות ההתאוששות מהמשבר החלה שוודיה לכונן מגוון צעדים לאבטלה וביטוח, בעיקר בתחום העבודה והפנסיה.
|