עמיחי פאגלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 36:
 
במהלך המשפט זכה פאגלין ליחס מועדף ושהה בתחנת המשטרה ב[[נס ציונה]] ובמלון "בזל" בתל אביב. בסופו של דבר גזרה השופטת [[הדסה בן-עתו]] עונשים קלים יחסית על המעורבים, ופאגלין נידון לשנת [[מאסר על תנאי]].{{הערה|{{דבר||מאסר על תנאי לעמיחי פגלין וראשי "הליגה להגנה"|1974/11/18|01031}}}} ח"כ [[בנימין הלוי]], שהיה שופט [[בית המשפט העליון]] לשעבר, סיכם את הפרשה במילים: "כאיש האצ"ל לשעבר ובעל עבר מחתרתי רציני נלכד פאגלין ברשת של אנשים פחות רציניים".
 
=== מותו ===
בשבת, 28 בינואר 1978, נסעו פאגלין ומשפחתו לבקר את בתו, גליה, ב[[חיפה]]. בדרכם חזרה עצרו ב[[עספיא|עוספייה]], שם הכירו מסעדה. לאחר הארוחה, כאשר בנו, נרי, נוהג, הרכב שמולם סטה ממסלולו. נרי ניסה להסיט את ההגה שמאלה, אך איחר. הנפגעים הועברו לבית החולים [[המרכז הרפואי הלל יפה|הלל יפה]]. האם, ציפורה, כבר לא הייתה בין החיים. עמיחי נפגע בעין וביד, לבד מפציעות פנימיות. שלושים יום נאבק על חייו, ודווקא כשנדמה היה שעמד להשתחרר מבית החולים, ניצח אותו קריש דם זעיר. הוא נפטר בליל שבת, 28 בפברואר 1978, חודש בדיוק לאחר התאונה.
 
"התכוננו לעשות לו מסיבה, מסיבת שחרור," קונן חברו [[דוד דנון]]. "חשבנו, כשיגיע הביתה מבית החולים, אזי כולנו נשיר יחדיו. איזה שיר נשיר? משהו מימי המחתרת - איפה הנוסטלגיה?! ואז, תוך כדי נהיגה, שמעתי ברדיו צליל מוכר, שהעביר בי רטט: "חי לנצח עמיחי", של [[ירון לונדון]]. כולנו הכרנו את השיר. החלטתי אפוא - את זה אני לומד לנגן על גיטרה, וכשעמיחי ייכנס, נפצח בזמר: "חי לנצח עמיחי".
 
"ולא זכינו".
 
==לקריאה נוספת==