מלח בישול – הבדלי גרסאות

'''מלח טבעי''': מלח בצורתו ה[[גביש]]ית הוא ה[[מינרל]] [[הליט]]. הליט מתגבש בשכבות נרחבות של מינרלים אוואפוריטיים (שנוצרו מהתאיידות) כתוצאה מהתייבשות של אגמים או ימות סגורים. שכבות המלח עשויות להיות בעובי של עד 350 [[מטר]] ולהמצא מתחת לשטחים נרחבים. ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]] משתרעות שכבות מלח נרחבות תת-קרקעיות החל באגן [[הרי האפלצ'ים]] של מערב מדינת [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]], דרך חלקים מ[[אונטריו]] ותחת רוב אגן [[מישיגן]]. הערים [[קליבלנד]] ו[[דטרויט]] בנויות מעל שכבת מלח עבה אותה כורים לשימוש בהפשרת קרח מכבישים. מרבצים נוספים מצויים ב[[אוהיו]], [[קנזס]], [[ניו מקסיקו]], [[נובה סקוטיה]] ו[[ססקצ'ואן]]. ב[[הרי הימלאיה]] מופק מלח קדום תת-קרקעי.

[[פקק מלח|פקקי מלח]] הם [[דיאפיר]]ים אנכיים או גושים דמויי צינורות של מלח שנוצרו כאשר לחצים ליתוסטאטיים (לחץ הנובע ממשקל הסלע) ו[[לוחות טקטוניים|טקטוניים]] גרמו למלח "לזרום" כלפי מעלה ממרבצי המלח שמתחת לסלעים. עליית פקקי המלח גורמת להתקמרות השכבות שמעליהן ולהתבקעותן. פקק המלח מכיל [[אנהידריט]], [[גבס]] ו[[גופרית]] טבעית, בנוסף ל[[הליט]] ו[[סילביט]]. פקקי המלח נפוצים לאורך חופי [[מפרץ מקסיקו]] במדינות [[טקסס]] ו[[לואיזיאנה]]. פקק מלח יוצר לעיתים מלכודת מבנה שבו ניתן למצוא [[נפט]]. מקומות נוספים בהם ניתן למצוא פקקי מלח הם [[גרמניה]], [[ספרד]], [[הולנד]], [[רומניה]], [[הודו]], [[פקיסטן]] ו[[איראן]]. גם [[הר סדום]] שבדרום [[ים המלח]] הוא פקק מלח.