יעקב מלכין – הבדלי גרסאות

==ספרים שכתב==

===יהדות===

מלכין חוקר את אמונת היהודים החילונים המאמינים באדם כריבון לחייו וחופשי לבחור את דרכו, והבוחרים לראות את היהדות כתרבות. בהאמינם בזכויות כל אדם וכל עם לחירות, שויון ועצמאות, הם מחויבים לכללי צדק, מוסר ודמוקרטיה המאפשרת הבטחתם. מכאן אמונתם של יהודים חילונים בחופש ממיצוות מנהיגי דת הנאמרות בשם אל על טבעי.

הספר דן בזיקת אמונתם של יהודים חילוניים להשקפת עולמם ההומניסטית. הספר שואל מאילו בחינות עליונים הערכים הנובעים מההומניזם על מיצוות הדת היהודית והאמונות באלוהים כיצירה אנושית לעומת האמונות בסמכותו כבורא האדם והעולם. הספר דן ביישום האמונות בכללי התנהגות המעצבים את אורח החיים, בצורה חדשה לחגים המסורתיים וביצירת חגים חדשים. הספר כולל מילון מושגי מפתח בשיח על יהדות כתרבות העם היהודי ותולדותיה.

בספר זה דן מלכין ב[[פלורליזם]] שאפיין את היהדות כבר בעידן התנ"ך - בו עבדו היהודים אלים רבים, ויצרו יצירות חילוניות כ"שיר השירים" ו-”מגילת אסתר“ או יצירות ספקניות ואפיקוריאניות כ"איוב“ ו“קהלת“ בצד יצירות שהביעו אמונה באל בלעדי, צודק ושולט בעולם כולו. התנ"ך, אנתולוגיה המייצגת את היהדות כתרבות העם היהודי בעת היווצרו, מציג את ה[[מונותאיזם]] המוסרי של הנביאים, ויצירות מופת ספרותיות על גיבורים ספרותיים ורבי פעלים וחטאים, כמו כל הגיבורים הספרותיים ביצירות מופת בספרות העולמית, וכמו אלוהים, אברהם, יעקב, משה ודוד.

הקדמה מאת הרב שרוין ויין

הספר דן באמונות יהודים חופשיים מדת בעלי תפיסות שונות של האלוהים, במחויבות לערכים מוסריים ובהבדל ביניהם לבין מצוות הדת, בזהות היהודית הלאומית הנבדלת מהזהות היהודית הדתית, ברוחניות המתלווה לחיי התרבות וחוויותיה החברתיות, הפיוטיות והתבוניות ביהדות החילונית ביחס לאלוהים וגיבורים ספרותיים אחרים בתנ"ך.

הספר דן בעיקרי הגות [[אפיקורוס]] והשפעת האפיקוריאניות בעידן ההלניסטי על תרבויות העמים והיהדות, ייצוגה ביצירות "קהלת" ו"איוב", והעדויות על התפשטות האפיקורסיות ביהדות, התרבות היחידה שאימצה את שם אפיקורס ככינוי למאמינים בריבונות האדם. על התרבות האפיקורסית ביהדות מ[[תקופת בית שני|ימי בית שני]] מעידים פסקי דין מות שהוצאו נגדם על ידי רבנים וכתב הפולמוס של סעדיה גאון נגד חיוי הבלכי ([[חז"ל]] הגדירו את אמונת האפיקורסים באמרם כי "אוטומטון הוא העולם").

* '''”הגן של אפיקורוס - אתאיזם, יהדות וחתירה לאושר“''' (עברית), [[הוצאת חרגול]]-[[הוצאת מודן|מודן]], תל אביב 2014

 

===אמנות, תיאטרון וקולנוע===

דיון השוואתי ביצירות [[צ'ארלי צ'פלין]] ו[[ברטולד ברכט]], ודרכם בעיצוב דמויות ייחודיות וחיות ביצירות סאטיריות וחושפניות של הטבע האנושי, תוך ביטויי ביקורת חריפה כלפי תופעות חברתיות ופוליטיות.

על סרטי [[פדריקו פליני]] - לה דולצ‘ה ויטה, [[שמונה וחצי]], וסרטי [[אלן רנה]] - [[הירושימה אהובתי]] והמלחמה נסתיימה, וגישת הקולנוע כספרות זמננו לאהבה חופשית ממוסרות המסורת, והמצוקות הרוחניות של בני דורם של היוצרים בעולם המבוכה אחר מלחמת העולם השנייה.

מסה באסתטיקה עם ציורי [http://www.felicemalkin.com פליס פזנר מלכין]

דיון בצד השווה בין חויית האהבה של האני לאת ואתה (בעקבות [[מרטין בובר]]) לחויית האהבה ליצירת אמנות ייחודית.

דיון במאפייני התסריט כסוגה חדשה בספרות העולם ובתפקידיו החיוניים בעיצוב וברמת היצירה הקולנועית המבוססת עליהם. כולל תסריטים: [[תותי בר]], [[האזרח קיין]], [[כלב אנדלוסי|כלב אנדלוזי]], [[יצרים]], [[לאט יותר]], ופרסום ראשון של תסריט מאת [[שלום עליכם]]: ”טוביה אינו מתייאש“ (נכתב במקורו ברוסית).

 

===רטוריקה, חינוך, לימודי קהילה===

הספר מציג לראשונה בעברית את "הדגם הרטורי“ - שבעת רכיבי היסוד של טעון המארגן את המחשבה לנאום או הרצאה המורכבת מנאומים, ומשמש לניתוח וביקורת טקסטים. דגם זה משמש בסיס למדריכים לדיבור בציבור, וכדומה.

הספר בוחן את תרומת החיים בקהילה לאיכות החיים של חבריה לעומת חיי הסובלים ממצוקת [[ניכור]] ובדידות בחברה מודרנית בה התפוררו הקהילות המסורתיות. קהילות אלו, טוען הספר, הוקמו לראשונה ביהדות, אחרי חורבן מקדשיה וממלכותיה, כאשר ייסדו את בית הכנסת - מוסד דתי חסר תקדים שהיווה מרכז תרבות השייך ומונהג על ידי קהילה, ללא פולחן קרבנות. בספר כלול סיפור הקמתם והפעלתם של מרכזי קהילת תרבות חילונית בחיפה - בית רוטשילד, בית הגפן - מרכז קהילה יהודי ערבי, ובית נגלר בקרית חיים.

מדריך מעשי ליצירה והרצאה של נאומים והרצאות במסגרת שעורים ודיונים בבית הספר ובמסגרות חינוכיות אחרות, תוך שימוש ב“דגם הרטורי“ שהוצע בספר ”אומנות ההרצאה“.

הספר מתאר ומסווג סוגי הרצאה לפי מטרותיהן ותפקידיהן בדיון ובהידברות. הספר מנתח יצירות מופת באמנות ההרצאה המובאות בתנ"ך וביצירות שייקספיר, לאור הדגם הרטורי ומקדיש פרק לכל אחד מרכיביו: הנושא כשאלה, הטענה המשיבה עליה, ההגדרה של מושגי מפתח, הנימוק לנכונות הטענה, הדוגמה המעגנת את הטענה במציאות, המסקנה הכוללת המלצה, השאלה החדשה הבוחנת את הטעון או מציעה נושא להמשכו. פרופ' [[עירד מלכין]] מציע בפרקי הסיום של הספר דרכי יישום שיטת הדגם הרטורי בהכנת עבודות סמינריוניות, עבודות תלמידים והענות למבחנים.

 

===יצירות ספרותיות ויצירות תיאטרון===

[[מחזה]] על [[יונה הנביא]] ועל קצין אמריקני בשם יונה ג'ונס הממונה על ענישת כל האשמים בקרב העם הגרמני אחרי מלחמת העולם השנייה. המחזה הוצג ב[[תיאטרון חיפה]] בהצגה יחידה להשקת הספר - בהשתתפות [[חיים טופול]] בתפקיד לורד ו[[זהרירה חריפאי]] בתפקיד מרתה, עם מוזיקה של [[יוחנן זראי]] ובבימוי [[דוד לוין (במאי)|דוד לוין]]. המחזה תורגם לצרפתית על ידי אלן שטלן והוצג בתיאטרון קפה פריז בשנת 2002.

מחזה: גרסה דרמטית של הטקסט המקורי שבתנ"ך המתגלה כמחזה.

רומן קולנועי. ספורו של גולה ישראלי אנטי-ציוני החי בפריז ועימות חייו בחיי אביו ואחותו העומדת להתגייס לצה"ל אך מתאהבת בקצין צרפתי ובחייו בפריז. עלילות חייהם ואהבתם מתנגשות זו בזו ובגיבורים האחרים ברומן - חברים בקהילת קומוניסטים יהודים בפאריס, שוטר יהודי האינטרפול, ואביהם של רחלי ועמנואל הממשיך להאמין בציונות כהגשמת הבטחת זכויות כל אדם וכל עם לשויון ועצמאות.

הוצג בתיאטרון הבימה בישראל ב-1956 ובפסטיבל בינלאומי בתיאטרון בפריז, סרה ברנרד, בתפקיד הראשי חנה רובינה, מוזיקה ולחן השירים-פאול בן חיים.

 

==ספרים שערך==