סימן טוב בנימין – הבדלי גרסאות

בנימין העיד בפני [[ועדת אגרנט]] במאי [[1974]], לאחר פרסום הדוח החלקי הראשון. הוועדה ציינה לשבח את סגן סימן טוב בנימין על ההתרעה שהגיש לממונים שהתבססה על ניתוח חד ומעמיק של העובדות והמידע שהגיע למודיעין ממקורות האיסוף והיה בהם כדאי לקעקע את ההערכה השולטת כאילו מדובר בתרגיל בלבד. ואף כי "הוועדה קושרת בחלק החסוי של הדו"ח שלה כתרים לראשו של בנימין על שהיה בעצם היחיד בכל [[אגף המודיעין|אמ"ן]] שקם ודפק על השולחן ולא חשש הממונים עליו".[6]<ref>{{צ-ספר|מחבר=רונן ברגמן|שם=מלחמת יום כיפור זמן אמת המהדורה המועדכנת|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=ידיעות אחרונות|עמ=484}}</ref>

"נמצא קצין שהעיד כי הדף הראשון במסמך שהוגש לוועדה (ובו הקביעה שמצרים מתכוננת למלחמה), אינו אותו דף שהוגש בשעתו לקמ"ן פיקוד דרום. נמצאו זועקי חמס על החלפת עמודים ועל זיופים. ספק אם נחקר אי-פעם ב[[ישראל]] מסמך כלשהו חקירה כה מקיפה ויסודית כמסמך הנ"ל, מסקנת כל החוקרים הייתה כי אין כל ממש בטענת הזיוף"[7]<ref>{{צ-ספר|מחבר=איתן הבר וזאב שיף|שם=לקסיקון לביטחון ישראל מהדורת "דבר" 1976|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=זמורה ביתן מודן|שנת הוצאה=1976|עמ=עמוד 382}}</ref>

הוועדה לא שינתה את עמדתה כפי שקבעה בדוחותיה למרות עדויות אלה וקבעה כי המלצתה נשארת לגבי הדחת גדליה מתפקיד מודיעין (שנעשתה עם פרסום הדו"ח החלקי){{הערה|דוח [[ועדת אגרנט]] כרך שני, עמ' 386}}. "לאחר ה[[מלחמה]] ניסו מקורבים לגורדיש ודוד לטעון כי המסמכים שבנימין הגיש ל[[ועדת אגרנט|וועדת אגרנט]] היו מזויפים... הוועדה חקרה את הנושא באופן יסודי מאוד ושללה את הדברים מכל וכל".[8]<ref>{{צ-ספר|מחבר=איתן הבר וזאב שיף|שם=לקסיקון לביטחון ישראל מהדורת "דבר" 1976|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=זמורה ביתן מודן|שנת הוצאה=1976|עמ=עמוד 382}}</ref>