אחאב – הבדלי גרסאות

חז"ל הכירו באופיו האמביוולנטי של אחאב, וכשם שלא חסכו ממנו חטאים כך הדגישו את זכויותיו. את שמו למשל דרשו כסמל לאופיו: "אח" לשמים "ואב" לעבודה זרה. לדברי רב נחמן: "אחאב שקול היה", כלומר "שהיו לו מחצה עוונות ומחצה זכויות"{{הערה|סנהדרין קב, ע"ב, ורש"י שם}}.

 

 

מנגד, הכירו חז"ל בעצמתו המדינית ותלו זאת בזכויות שונות שעמדו לו. במדרש [[במדבר רבה]] נכתב שעל אף שהיה דורו של אחאב עובד עבודה זרה, לא היו ביניהם מלשינים, ובגלל לכידותם הלאומית נצחו במלחמותיהם. חז"ל אף אמרו עליו שהיה "אוהב את התורה ומכבדה, והיה שונה שמונים וחמשה פנים בתורת כוהנים"{{הערה|מסכת סנהדרין ק"ג}}. ר' יונתן זקף את מלכותו הארוכה לכך שכיבד את התורה. במקום אחר נאמר עליו שהיה "ותרן בממונו ותלמידי חכמים נהנו מנכסיו"{{הערה|סנהדרין ק"ב}}.

 

 

חז"ל רוממו מאוד את תשובתו של אחאב, ובמסכת סנהדרין ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] מסופר:{{ציטוט|תוכן=כתיב: "וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר, הֲ‍רָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי?"({{תנ"ך|מלכים א|כא|כט}}) אמר הקב"ה לאליהו, ראה מנה טובה שנתתי בעולמי, אדם חוטא לפני כמה, ועושה תשובה, ואני מקבלו. הדא היא דכתיב (זה משמעות הכתוב) "הֲ‍רָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי", חמית אחאב עבד תשובה (ראית שאחאב עשה תשובה) "יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אבי [אָבִיא] הָרָעָה בְּיָמָיו, בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ".|מקור={{ירושלמי|סנהדרין|י|ב}}}}גם [[רמב"ם|הרמב"ם]] כתב על אישיותו המורכבת של אחאב, בתיאורו את חומרת שפיכות הדמים: '''"'''צא ולמד מאחאב עובד עבודה זרה, שהרי נאמר בו "רַק לא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂות הָרַע בְּעֵינֵי ה'... וַיַּתְעֵב מְאד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים", וכשנסדרו עוונותיו וזכיותיו לפני אלוהי הרוחות, לא נמצא עוון שחייבו כליה ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות"{{הערה|משנ תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ד הלכה יג}}.