וולט ויטמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 1:
{{סופר}}
[[קובץ:Whitman, Walt (1819-1892) - 1883 - Engraving.jpg|ממוזער|שמאל|200px|[[תחריט]] דמותו של ויטמן ושורות מ"עלי עשב" 1883]]
'''וולט ויטמן''' (ב[[אנגלית]]: '''Walt Whitman''';{{כ}} [[31 במאי]] [[1819]] - [[26 במרץ]] [[1892]]) היה [[משורר]], [[עיתונאי]] ו[[הומניזם|הומניסט]] [[ארצות הברית|אמריקני]], הנחשב ל"משורר האורבני" הראשון.
שורה 7 ⟵ 6:
==ביוגרפיה==
ויטמן נולד בווסט הילס, הנטינגטון, בגבעות המערביות של [[לונג איילנד]] שב[[ניו יורק]] כבן השני מבין תשעה למשפחת [[חוואי]]ם. אביו היה [[נגרות|נגר]] [[אגודת הידידים|קוויקרי]] ואמו ממוצא הולנדי שבקושי ידעה קרוא וכתוב. בהיותו בן ארבע עברה משפחתו ל[[ברוקלין]], שם הוא למד בבית ספר במשך שש שנים בלבד עד שבגיל 11 החל לעבוד: תחילה כנער שליח במשרדם של שני [[עורך דין|עורכי דין]], ולאחר מכן כשוליית מדפיס
▲ויטמן נולד בווסט הילס, הנטינגטון, בגבעות המערביות של [[לונג איילנד]] שב[[ניו יורק]] כבן השני מבין תשעה למשפחת [[חוואי]]ם. אביו היה [[נגרות|נגר]] [[אגודת הידידים|קוויקרי]] ואמו ממוצא הולנדי שבקושי ידעה קרוא וכתוב. בהיותו בן ארבע עברה משפחתו ל[[ברוקלין]], שם הוא למד בבית ספר במשך שש שנים בלבד עד שבגיל 11 החל לעבוד: תחילה כנער שליח במשרדם של שני עורכי דין, ולאחר מכן כשוליית מדפיס בבית דפוס של העיתון Patriot.
הוא רכש את השכלתו באופן עצמאי, וקרא רבות את כתבי [[הומרוס]], [[דנטה]] ו[[שייקספיר]].
בחייו כתב שירים רבים, שחלקם תורגמו גם ל[[עברית]] ברבות השנים. אוסף שיריו הידוע ביותר הוא "עלי עשב" (''Leaves of Grass''). ויטמן היה [[הומוסקסואל]] וברבים משיריו יש נימה [[הומוארוטיקה|הומוארוטית]] ברורה.
שירתו של ויטמן מתאפיינת ב[[אופטימיות]] שלה, אך אולי יותר מכך בגאוניות חודרת המנסה לתת תרגום מילולי לחוויה האנושית והקוסמית. עיקר שירתו של ויטמן דנה בנושאים מורכבים ביותר, [[פילוסופיה|פילוסופיים]], ולרוב אינה מתייחסת בטריוויאליות לשום נושא. עובדה זו הבדילה אותו מרוב משוררי תקופתו, שכתבו שירים תחת ההנחה שמידת העומק של השיר היא רק משנית לצלצול ה[[חריזה|חרוז]]. אפשר למצוא בפואמה "את הגוף החשמלי אשירה" חקירה מעניינת ומעמיקה של [[גוף האדם]], כאשר המשורר הוגה ב[[יופי]] שבגוף הגבר ובגוף האישה, ומסיים בהגיגים על גופו שלו.
שורה 17 ⟵ 16:
נראה כי הדבר שוויטמן התפלא עליו יותר מכל הוא היחסים שבין העולם ה[[פיזיקה|פיזיקלי]] (הגוף, הטבע) לבין הגורם שמאפשר חיים בתוך עולם זה, הלוא הוא ה[[נשמה]]. כמובן, ויטמן היה רחוק מאוד מהגדרות חותכות על מהות הנשמה, אך בשונה ממשוררים אחרים הוא ניסה לחקור את תפקידה ואת ממשיותה. בעוד שמשוררים סימבוליסטיים משתמשים ב"נשמה" אין ספור פעמים בשיריהם, ומשאירים את המושג בלתי מנומק, כאילו שתפקידה וממשיותה מובנים מאליהם, ויטמן נוהג אחרת: שיריו אינם מבטאים אף מילה כמובנת מאליה, דבר אשר מקנה לשיריו עוצמה [[מטאפיזיקה|מטאפיזית]]. באשר לדעותיו הפוליטיות אלו מבטאות בדרך-כלל את הליברליזם של המאה ה-19.
בין [[14 במרץ]]
בשנת [[1893]] פורסמה [[ביוגרפיה]] של ויטמן שכתב [[ג'ון אדינגטון סימונדס]], איתו נהג להתכתב תכופות.
ויטמן השפיע על משוררים רבים ובהם [[אלן גינסברג]] שאף השתמש בדמותו בשירו [[סופרמרקט בקליפורניה]].
שורה 29 ⟵ 28:
*'''שירת עצמי''', תרגם מאנגלית [[עודד פלד]], ירושלים, [[הוצאת כרמל]], 2003
*'''שעת-חצות בהירה''', תרגם מאנגלית: עודד פלד. הוצאת [[קשב לשירה]], 2010
*
== לקריאה נוספת ==
* [[עודד פלד]], '''אני שומע את אמריקה שרה''', על וולט ויטמן, [[עיתון 77]], גיליון 311, יוני 2006
*
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=וולט ויטמן|ויקישיתוף=Walt Whitman|שם ויקישיתוף=וולט ויטמן}}
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*[[עמיחי חסון]], [https://blog.nli.org.il/mussach_52_masa/ חפש אותי תחת סוליַת מגפיך], רשימה אישית על מפגשו הראשון עם וולט ויטמן, [[המוסך (כתב עת)|בהַמּוּסָךְ - מוסף לספרות]], 30
==הערות שוליים==
| |||