חסידות שטפנשט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
רבי אברהם מתתיהו פרידמן נולד ב[[כ"ה בכסלו]] [[תר"ז]] ([[21 בדצמבר]] [[1846]]). הוא נקרא על שם סב סבו, רבי [[אברהם המלאך]], ועל שם [[מתתיהו החשמונאי]]. נישא לראשונה לבתו של רבי יצחק רייך חתנו של רבי אשר ישעיהו מ[[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]{{הערה|לפי גרסה אחרת היה חתנו של רבי יחיאל מקולבסוף חתנו של רבי אשר ישעיהו מרופשיץ.}} . לאחר מכן נישא לבתו של דודו רבי יוסף מונזון.
כשהיה בן 22 נפטר אביו והוא הוכתר כאדמו"ר והנהיג את החסידות במשך 64 שנים עד לפטירתו. היה ידוע בתואר "הצדיק משטפנשט", או בכינוי הרומני: "הרב הגדול משטפנשט" (Marele Rabin din Stefanesti). נחשב על ידי רבים מ[[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] כצדיק וקדוש. יהודים וגויים באו להתייעץ איתו ולקבל את ברכתו ועצתו. בשמו נקשרו אגדות על ריפוי חולים, פקידת עקרות, והצלת אנשים מירידה מנכסיהם - ניסים למעלה מדרך הטבע. מחסידיו היה רבי [[חיים זנוויל אברהמוביץ]], האדמו"ר
נפטר ב[[כ"א בתמוז]] [[תרצ"ג]] ([[15 ביולי]] [[1933]]) ללא שהשאיר אחריו ילדים. אחיינו רבי [[מנחם נחום פרידמן (השני)|מנחם נחום פרידמן מאיצקן]] היה אמור לרשת את מקומו באדמו"רות אך נפטר חודש לפניו. לאחר פטירתו, הקים הרב [[יוסף ברייאר]], רב העיר, את "ישיבת בית אברהם" לזכרו. הישיבה פעלה עד [[השואה]]{{הערה|{{דעת|[[מנחם מנדל ברייאר]]|daat/chinuch/mosdot/romanya-2.htm|הישיבות ברומניה}}, בתוך: '''מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם''', בעריכת [[שמואל ק. מירסקי]], הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.}}. קברו ברומניה שימש מוקד עליה לרגל לאנשי המקום עד שבשנת תשכ"ט [[1969]] הועלה קברו מרומניה ל[[ישראל]] ונקבר מחדש ב[[בית הקברות נחלת יצחק]] ב[[גבעתיים]].
| |||