חשד (הלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
ב[[יהדות]] ניתנת הדגשה מיוחדת על כך שעל האדם להתנהג בצורה שאיננה מעלה חשד כי הוא מתנהג שלא כראוי. כך אמר [[משה]] רבנו ל[[תנאי בני גד ובני ראובן|בני גד ובני ראובן]], כאשר נדרשו לפעול באופן ראוי, ולהשתתף בכיבוש [[ארץ ישראל]], ב[[ספר במדבר]]:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והייתם נקיים מה' ומישראל|מקור=במדבר לב כב}}בדומה לכך נאמר במשלי<ref>{{צ-ספר|מחבר=משלי פרק ג, פסוק ד.|שם=|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref> "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" דהיינו שעל האדם לדאוג לכך שמעשיו יהיו מקובלים ונאים בעיני אלוקים וגם בעיני הבריות, וכפי שאמרו חז"ל במשנה<ref>{{צ-ספר|מחבר=מסכת אבות פרק ב' משנה א'.|שם=|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref> "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" כלומר שגם הבריות משבחים ומפארים אותו על דרכו הראויה שבחר.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והייתם נקיים מה' ומישראל|מקור=במדבר לב כב}}.
 
לחשיבות עיקרון זה אמרו חכמים בתלמוד הירושלמי<ref>{{צ-ספר|מחבר=מסכת שקלים פרק ג'.|שם=|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref> שיסוד זה חרוז גם בתורה גם בנביאים וגם בכתובים: <blockquote>"ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן: בתורה ובנביאים ובכתובים מצאנו שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום: בתורה מניין? דכתיב: "והייתם נקיים מה' ומישראל", בנביאים מניין? דכתיב: "אל אלהים ה' אל אלהים ה', הוא יודע וישראל הוא ידע", בכתובים מניין? שנאמר: "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם". גמליאל זוגא שאל לרבי יוסי בי רבי בון: אי זהו המחוור שבכולן? אמר ליה: "והייתם נקיים מה' ומישראל". </blockquote>על פי כלל זה נפסק ב[[משנה]]{{הערה|{{בבלי|פסחים|יג|א}}.}}: "[[גבאי צדקה]] שאין להם [[עני]]ים לחלק, פורטין לאחרים. גבאי [[תמחוי]] שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן, משום שנאמר 'והייתם נקיים מישראל'". כלומר, אם גבאי הצדקה ימכרו ויפרטו את הכסף שנאסף על ידם לעצמם, יבואו לחשוד בהם שהם מוכרים ופורטים לעצמם במחיר לא הוגן, ולכן למרות שהם עצמם יודעים שיפעלו כראוי, עליהם למכור דווקא לאנשים אחרים. כך גם נפסק, כי גבאי צדקה שמקבל את כספו הפרטי במקום ציבורי, לא יכניסנו לתוך כיסו, אלא יכניסנו לתוך כיס הצדקה, ורק כשיגיע לביתו יקחנו לעצמו, וכל זאת כדי שלא יבואו לחשוד אותו בגניבה מכיס הצדקה.
 
כךבדומה גםלכך אסור לאדם להיכנס יחידי לחורבה העומדת במקום שומם, שמא יאמרו שנכנס לשם לצורך מעשים אסורים{{הערה|{{בבלי|ברכות|ג|א}}.}}.
 
<br />
 
{{ערך מורחב|ערך=[[מראית עין]]}}