טורבינת רוח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 212.179.174.246 (שיחה) לעריכה האחרונה של מיכאל.צבאן
Naamasa (שיחה | תרומות)
←‏שיקולים נוספים: מחיקת טקסט מגמתי ונטול מקורות, דיוק פסקאות חסרות
שורה 46:
 
===שיקולים נוספים===
ההוצאות החיצוניות של יצור חשמל בתחנות כוח הכוללות [[זיהום אוויר]], נזק לבריאות, ניקוי כתמי [[נפט]] ודליפות אינן נכללות בדרך כלל בתחשיב מחירי החשמל. הכללתמנגד, הוצאותלטורבינות אלוהרוח בתחשיבישנה מוליכההשפעה למסקנהשלילית שניצולעל אנרגייתהמגוון הרוחהביולוגי לייצורוהמרקם חשמלהאקולוגי, הואשההשקעה האמצעיבשיקומם הזולושימורם ביותרלרוב אינה נכללת בתחשיבי עלות הייצור של אנרגיית הרוח.
 
ייצור חשמל מאנרגיית הרוח ברחבי העולם מקטין את ההשפעות השליליות של שימוש בדלק פחמימני לייצור חשמל. באירופה, המובילה בפיתוח אנרגיה מרוח, מקובלת הטכנולוגיה כחלופה מועדפת לשימוש באנרגיה גרעינית ובדלק פחמימני לייצור חשמל, במקומות המתאימים להפקת אנרגיית רוח.
 
פיתוח הפקת אנרגיה מרוח מעורר תחושות מנוגדות אצל קבוצות שונות של בעלי עניין. בחינת השלכות הטכנולוגיה על הסביבה צריכה לתת מענה להסתייגויות מבלי לוותר על היעד העיקרי, הספקת אנרגיה בלתי מזהמת. על המהנדסים והפוליטיקאים לבחון את כל האפשרויות על מנת לשכנע את הציבור שיתרונות ייצור החשמל מרוח עולים על החסרונות.
 
אנו רואים שהאמצעי הזול ביותר לייצר חשמל הוא באנרגיית הרוח, ונמצאו או שקרוב לוודאי שיהיו בקרוב פתרונות לחסרונות העיקריים של הפקת חשמל מאנרגיית הרוח.
בעתיד הלא רחוק, אולי בשנת [[2020]] כבר כ-20% מאספקת החשמל העולמית תהיה של חשמל שהופק מאנרגיית הרוח.
 
 
שורה 77 ⟵ 73:
ב[[נובמבר]] [[1980]] הוכרזה לראשונה ב[[משרד האנרגיה והתשתית]] תוכנית לניצול אנרגיית הרוח ב[[ישראל]], שבמסגרתה בוצעו פעולות לאיתור אתרים לטורבינות רוח וחוות רוח, מחקר ופיתוח, התחברות לרשת החשמל ולהקמת טורבינות רוח לייצור חשמל כמתקני הדגמה ובחוות רוח. משרד האנרגיה אף הציע סובסידיות ליזמים שישקיעו בטורבינות רוח{{הערה|{{דבר||מתקני רוח יזינו רשת החשמל הארצית|1983/12/05|01100}}}}.
 
בשנת 2009 החליטה הממשלה על קידום ייצור חשמל באמצעות [[אנרגיה מתחדשת]], אולם לא נקבעו מכסות ייחודיות לאנרגיית רוח{{הערה|{{החלטת ממשלה|2009|4450|קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור הנגב והערבה|31}}}}. בשנת 2011 החליטה הממשלה על הקצאת מכסה של 800 מגהוואט לייצור חשמל בטורבינות רוח{{הערה|{{החלטת ממשלה|2011|3484|מדיניות הממשלה בתחום הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים|32}}}}. בהתאם לכך נקבע באוקטובר 2011 תעריף מובטח לחשמל מאנרגיית רוח של 49-53 אגורות לקוט"ש{{הערה|[http://pua.gov.il/publications/pressreleases/documents/2118.pdf ישראל עוברת לחשמל ירוק: 2000 מגוואט באנרגיות מתחדשות ישתלבו במהלך 7 השנים הבאות], הודעה משופת לעיתונות, 11 באוקטובר 2011}}. אולם, בגללבשל העדרהליכי אישוריתכנון בנייהארוכים, התנגדות הארגונים הסביבתיים, התנגדות תושבים והתנגדות משרד הביטחון לא הוקמו טורבינות חשמל בהיקף משמעותי. באוקטובר 2014, בעקבות העיכובים בייצור חשמל בטורבינת רוח החליטה הממשלה על הסטת מכסות של 90 מגהוואט לייצור חשמל מאנרגיית שמש{{הערה|{{החלטת ממשלה|2014|2117|יישום יעדי הממשלה לייצור חשמל ממקורות מתחדשים - דיון בעררים על החלטת ועדת השרים לעניין קידום, פיתוח ויישום אנרגיות מתחדשות|33}}}}. בעקבות ירידת מחירי הטורבינת הורידה רשות החשמל את התעריף המובטח של חשמל מאנרגיית רוח לכ-40 אגורות לקוט"ש{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|המדינה חותכת את התעריפים שתשלם בעבור אנרגיית רוח ב-15%|1.2288980|6 באפריל 2014}}}}.
 
בתחילת 2016 לא התקדם באופן משמעותי התקנת טורבינות רוח בישראל. היצרנים בענף ייחסו זאת לתעריפים שאינם מספקים סבסוד מספק להתקנת הטורבינות, ולמגבלות על גובה הטורבינות המותרות בישראל{{הערה|{{ynet|צבי לביא|"רשות החשמל מכשילה את טורבינות הרוח"|4749047|5 בינואר 2016}}}}.