הבדלים בין גרסאות בדף "אלכסנדריה"

נוספו 2 בתים ,  לפני שנה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
בתקופה הרומית היוו היהודים כ-40 אחוזים מתושביה של אלכסנדריה, והם חיו ברבעים מיוחדים משלהם (2 מתוך 5 רבעים). התושבים האחרים היו בעיקר יוונים. בשנת [[38|38 לספירה]] פרעו תושבי העיר היוונים ביהודים, בסיועו של הנציב הרומאי, [[אאולוס אוויליוס פלאקוס]].{{הערה|פילון האלכסנדרוני, [[S:נגד פלאקוס#55|'''נגד פלאקוס''', פרק שמיני, סעיף 55]].}} בשנת [[66]], בפרוץ [[המרד הגדול|מרד היהודים ברומאים]] בארץ ישראל, התמרדו גם יהודי אלכסנדריה. המרד דוכא ביד קשה, ורבבות יהודים נהרגו. מרד נוסף, [[מרד התפוצות]], פרץ ב-[[115]]. בשנת [[414]] גורשו כל היהודים מאלכסנדריה בידי שליטיה הביזנטיים.
 
ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] ישבו בה רק 300 יהודים. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], עם חדירת האירופאים למצרים, שבה הקהילה היהודית וגדלה. בין השאר כיהנו בה כרבנים ראשיים הרב [[ישראל משה חזן]], הרב [[נתן עמרם]], הרב [[משה פרדופארדו]], הרב פרופ' [[דוד פראטו]] והרב ד"ר [[משה ונטורה]]. במקורות יהודים נהגו באותה תקופה לכנות את אלכסנדריה "נא אמון"{{הערה|ד"ר רחל שרעבי, 'היישוב הספרדי בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית', עמוד 14}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002820309|הכותב=|כותרת=מפה הערוב באלכסנדריה, 1923|אתר=סריקה מונגשת באתר הספרייה הלאומית.|תאריך=}}}}. אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] ישבו באלכסנדריה כ-15,000 יהודים. בשנים שלאחר קום מדינת ישראל עלו רובם לישראל. [[בית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה)|בית הכנסת אליהו הנביא]] קיים עד היום בעיר.
 
==ראו גם==