מריסטמה – הבדלי גרסאות

 

בשונה מרוב בעלי החיים, שגדילתם מוגבלת לשלב התפתחותי צעיר, צמחים ממשיכים לגדול כל חייהם. זאת מכיוון שגדילה של צמחים מתרכזת באזורים מיוחדים של הצמח – המריסטמות. כמעט כל חלוקות התאים מתבצעות באזור זה של הצמח. בצמחים צעירים, רוב הפעילות תתרכז במריסטמות הקודקודיות, הממוקמות בקצוות הנצר והשורש ומאפשרות התארכות של הצמח. בצמחים מעוצים ישנה חשיבות רבה גם למריסטמות הלאטרליות המאפשרות את גדילת הצמח בהיקפו.

מריסטמת השורש

מכיוון שהלחצים האבולציונים שפעלו על שורשים שונים מאלו שפעלו על חלקי הצמח העל קרקעיים, אין זה מפתיע שצורת השורש שונה מצורת הנצר, וכך גם צורת המריסטמות. אילו במריסטמת השורש היו מתפתחים איברים צדדיים כפי שקורה במריסטמת הנצר, הדבר היה מפריע לגדילה בתוך הקרקע. לכן, השורשים הצדדיים מתחילים את התפתחותם בתוך השורש, באזורים שסיימו את תהליך התארכותם, וכך גם שערות השורש.

1. תאי ה-quiescent center (QC) - באזור זה לרוב לא תהייה התמיינות של תאים חדשים לאחר שלב התפתחות העובר, אך הוא ככל הנראה עוזר בתהליכי ההתמיינות בשאר המריסטמה בעזרת סיגנאלים שונים.

2. תאי יצירת הקורטקס והאנדודרמיס - יוצרים טבעת סביב אזור ה-QC ומתמיינים לתאי קורטקס ואפידרמיס.

3. תאי יצירת הקולמלה - שכבה של תאים הנמצאת כלפי חוץ מאזור ה-QC אשר מייצרים את תאי הקולמלה שבכיפת השורש.

4. תאי יצירת כיפת השורש והאפידרמיס - יוצרים טבעת מסביב לתאי יצירת הקולמלה כאשר התחלקות אנטיקלינית יוצרת תאי אפידרמיס, ואילו התחלקות פריקלינית (היווצרות דופן תא במקביל לפני שטח המריסטמה) ואחריה אנטיקלינית של תאי הבת יאפשרו יצירה של תאי כיפת השורש.