דוכסות לורן – הבדלי גרסאות

| תמונה=

| שליטים בולטים=

| דת=[[נצרות קתולית]]

בשנת [[843]] חולקה [[האימפריה הקרולינגית]] בין בניו של [[לואי החסיד]], ובנו [[לותאר הראשון]] קיבל את [[פרנקיה התיכונה]] - החלק האמצעי של הממלכה. לאחר מותו של לותאר חולקה נחלתו בין בניו, ובנו [[לותאר השני]] קיבל את [[לותרינגיה]], שהשתרעה מ[[בורגונדיה (אזור)|בורגונדי]] עד [[הים הצפוני]]. לאחר מותו של לותאר השני בשנת [[869]] חולקה נחלתו ב[[חוזה מרסן]], ולבסוף עברה נחלתו בשנת [[880]] ל[[פרנקיה המזרחית]]. לאחר מותו של [[לודוויג הילדהצעיר]] בשנת [[911]] נכבש האזור על ידי [[פרנקיה המערבית]], אולם בשנת [[925]] כבש [[היינריך הראשון, מלך גרמניה]] את האזור בחזרה. בשנת [[942]] ויתר [[לואי הרביעי, מלך צרפת]] שהיה שקוע בסכסוך עם [[איג הגדול]], על כל תביעותיו על אזור לותרינגיה.

בשנת [[953]] מינה [[אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|אוטו הראשון, מלך גרמניה]] את אחיו [[ברונו הגדול]] לדוכס לותרינגיה, ובשנת [[959]] חילק ברונו את הדוכסות ל[[לורן התחתית]] וללורן העילית, שהופרדו על ידי נהר ה[[ריין]], ולאחר מותו בשנת [[965]] הפכה החלוקה לקבועה. חתנו של ברונו - [[פרידריך הראשון, דוכס לורן העילית|פרידריך הראשון מבאר]] ירש את לורן העילית, ואילו לורן התחתית עברה ל[[גוטפריד הראשון, דוכס לורן התחתית]]. עד מהרה התפצלה לורן התחתית לכמה נחלות קטנות, שכללו את [[רוזנות לוקסמבורג]], [[נסיכות הבוחר מטריר|ארכיבישופות טריר]], [[דוכסות באר]] ו[[בישוף|בישופויות]] [[מץ]], [[טול]], ו[[ורדן]], ועוד.

בשנת [[1733]] פרצה [[מלחמת הירושה הפולנית]], וצרפת תפסהניצלה את ההזדמנות לתפוס את הדוכסות, משום שחששה מנוכחות כוחות אוסטריים סמוך כל כך לגבולה. באוקטובר [[1735]] נחתם הסכם שלום, שחזר ואושרר ב[[אמנת וינה (1738)|אמנת וינה]] בנובמבר [[1738]], ובו הוחלט שדוכסות לורן תעבור ל[[סטניסלאב לשצ'ינסקי, מלך פולין|סטניסלאב לשצ'ינסקי]], חמיו של [[לואי החמישה עשר, מלך צרפת]], בעוד פרנץ יוכר כקיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]] על ידי צרפת, ובנוסף, יקבל כפיצוי את [[הדוכסות הגדולה של טוסקנה]], שאותה ירש פרנץ רק בשנת [[1737]], לאחר מותו של [[ג'אן גסטון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה]].

* [[לותרינגיה]]

* [[לורן]]