יהדות תימן – הבדלי גרסאות

קבוצה גדולה{{מקור|כמה בערך? אני שמעתי רק 200}} מבני יהדות תימן עלתה ל[[ארץ ישראל]] בשנים [[1882]]-[[1881]]. עלייה זו נקראה [[עליית אעלה בתמר]] (פסוק מ{{תנ"ך|שיר השירים|ז|ט|קצר=כן}}; "בתמר" - [[שיכול אותיות]] של שנת [[תרמ"ב]], 1882), וקדמה בכמה חודשים לעליית [[ביל"ו]]. ליהודי תימן היה חלק חשוב בבניין הארץ. עד שנת [[1914]] חיו 5,000 מבני תימן בארץ ישראל, כ-8% מכלל יהודי תימן{{מקור}}. ביחס לשאר הגלויות, יהדות תימן עלתה בקצב המהיר ביותר לארץ. החל מהעלייה הראשונה הצטרף חלק מבני העדה להתיישבות, ומאוחר יותר גם לארגוני [[מחתרות עבריות בארץ ישראל|המחתרות]]. התייר והחוקר הנוצרי [[לורנס אוליפאנט]] שתיעד את החיים בארץ ישראל בין השנים [[1883]]-7 כתב עליהם כך: "באחד הימים אחרי הצהריים, פגשתי כמה מהם ליד [[הכותל המערבי]] ונתרשמתי ביותר מהבעת פניהם העדינה והרכה. הם מפורסמים כבקיאים בלימודי הדת שלהם וכאדוקים מבלי להיות צבועים, דבר שהוא למעלה ממה שאפשר לומר על יהודי ארץ ישראל בכללם"{{הערה|אוליפנט, חיפה, עמ' 208}}.