לורדים לימי חייהם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
בוט - מחליף 'היתה ' ב'הייתה ', 'מסויימ' ב'מסוימ'
שורה 10:
בית המלוכה, מכוח סמכותו כ"[[פונס הונורום]]" (ב[[לטינית]]: fons honorum), יכול להעניק לאנשים תארי כבוד - בין תארים לחייהם הם, ובין תארי כבוד הניתנים לירושה.
 
בתקופה הקדומה של הפרלמנט הבריטי, יכל המלך לזמן לפרלמנט אדם מבלי שהיתהשהייתה עליו החובה לזמנו פעם נוסף לפרלמנט אחר. בהמשך, התקבל הנוהג כי משאדם זומן פעם אחת לפרלמנט להשמיע את דעותיו, ניתנה לו זכות זו לכל ימי חייו, ואף הזכות הפכה לזכות המועברת בירושה.
 
על אף הורשת התארים שהחלה עוד בתקופה קדומה, המשיכו המלכים, במקביל להענקת תארים הניתנים לירושה, גם להעניק תארים לחיים, אולם הדבר נעשה לעיתים נדירות ביותר. כך בתקופה שבין מלכותו של המלך [[ג'יימס הראשון]] לבין מלכותו של המלך [[ג'ורג' השני]] ([[1603]] - [[1760]]) הוענקו רק 18 תארים לחיים - כולם הוענקו לנשים, אשר לא יכלו להצביע בבית הלורדים על אף תואר זה.
שורה 37:
 
===נושאי משרה ציבורית===
כאשר נושאי תפקידים רשמיים מסויימיםמסוימים פורשים מתפקידם, הם ממונים כלורדים לחיים. בין תפקידים אלה ניתן למנות את [[ראש ממשלת בריטניה|ראש הממשלה]], [[יו"ר בית הנבחרים הבריטי|דובר בית הנבחרים]], [[הארכיבישוף מקנטרבורי]] ו[[הארכיבישוף מיורק]].
 
נוהג זה החל לאחר פרישתו של [[אלכ דגלס הום]] אשר ויתר על תואר הלורד שקיבל בירושה עם מינוי לראש הממשלה, והוחלט להעניק לו תואר לכל חייו עם פרישתו מהתפקיד.
שורה 49:
שופטי בית הלורדים מקבלים את תואר הלורד לחיים מייד עם מינויים.
 
תארי לורדים לחיים יכולים להיות מוענקים גם ללורדים שקיבלו תארם בירושה. לעובדה זו משמעות רבה מאז [[חוק בית הלורדים 1999]] המבטל את זכות ההצבעה שהיתהשהייתה ללורדים היורשים.
 
==לורדים של ערעורים==