ויקיפדיה

קליה (קיבוץ) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה
הרחבה
שורה 14:
 
==היסטוריה==
===בתקופת המנדט===
בשנת [[1929]] הוקם במקום מחנה עבודה ששימש את פועלי כריית המלח, שחיו במקום ועבדו במפעל [[חברת אשלג ארץ-ישראלית|חברת האשלג הארץ-ישראלית]]. בשנת 1932 החלה בסמוך הקמתו של בית מרחץ בשם "קליה" על חוף ים המלח, על ידי שותפותחברה שהייתה חברת בת של חברת האשלג בשם חברת ""קליה" שפת–ים ומבראה בע"מ" (באנגלית: "Kallia" Seaside and Health resort Limited), בשותפות עם האחים מייג'ר תומאס גרגורי טולוק וסטפאן טולוק, אנשי עסקים יהודים ואסמאעיל בק אל חוסייני, בנו של ראש עיריית ירושלים [[מוסא כאט'ם אל-חוסייני]] ואחיו של [[עבד אל-קאדר אל-חוסייני]]{{הערה|{{דבר||הפוליטיקה המצרית והוה"פ הערבי|1932/12/06|00110}}}}{{הערה|{{דבר||קאליה נבנת בחרם|1932/09/28|00114}}}}. חברת קליה, על בסיס הסכם חכירה מהממשלה המנדטורית, קיבלה זיכיון על 966 דונם מצפון-מערב לים המלח, ליד מפעל האשלג הראשון. החברה הוסמכה להקים בתי מלון והבראה, מסעדות, מתקני רחצה, מעגנים ושיט. מייג'ר טולוק היה נשיא החברה. ב-30 באפריל 1933, חנכו את המבנה הראשון במקום, "בית רחצה" (מבנה של מלתחות לרוחצים בים המלח) ומסעדה{{הערה|שם=דוארהיום|{{דואר היום||פתיחת המוסד למרפא "קליה" בים המלח|1933/05/01|00400}}}}{{הערה|{{דואר היום||"קליה" - ים המלח - ב-12 באוגוסט עוד יאיר הירח - בא לנשף ריקודים ותלבושות|1933/08/08|00417}}}}{{הערה|{{דבר||חברת "קליה"|1934/01/09|00806}}}}. כמו כן רכשו ספינה בשם "קלירו" והפעילו סיורים בין קליה ל[[ואדי זרקא-מעין]] ו[[נחל ארנון]] ב[[עבר הירדן המזרחי]] ועין גדי{{הערה|{{דבר||ימי שמש ודרור על שפת ים המלח-טיולים מיוחדים בסירת מוטור "קלירו"|1933/12/22|00512}}}}. בשנת [[1934]] הוקמה במקום שכונת קבע ששימשה את פועלי חברת האשלג, בה 24 דירות ב-4 מבנים בני שלוש קומות{{הערה|{{דבר||נקודת יישוב על חוף ים המלח|1934/04/25|00112}}}}. ב-1935 עלתה על שרטון בסערה ה"קלירו" אך המשיכה בדרכה לואדי זרקא{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הארץ|HARETZ||סירת קיטור עלתה על שרטון בסערה בים המלח|1935/04/01|00102}}}}.
 
ב-16 ביוניבפברואר 1938 נפתח במקום מלון "קליה" בו 40 חדרים, בתכננו של האדריכל [[זאב רכטר]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הבקר|HBKR||חנוכת בית המלון "קליה" החדש על חוף ים המלח|1938/02/17|00602}}}}{{הערה|{{דבר|| מלון "קליה" נפתח|1938/02/17|00601}}}}. ביוני 1938 נפטר מייג'ר טולוק, מנהל החברה בביתו ביריחו{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הבקר|HBKR||מייג'ור טולוק מת|1938/06/10|00922}}}}{{הערה|{{דבר|יהודה צוקרמן|המיור תומס גריגורי טולוק|1938/06/28|00404}}}}. במלון "קליה" התארחו בין השאר הנציב העליון [[הרולד מקמייקל]], [[דוד בן גוריון]],[[ארטורו טוסקניני]], [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן]] ו[[ראש ממשלת ירדן]] [[תאופיק אבו אל-הודא]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הבקר|HBKR||ביקורי ה. מ. הנציב|1940/01/29|00304}}}}{{הערה|{{הצופה||האמיר עבדאללה ב"קליה"|1941/03/11|00424}}}}{{הערה|שם=מעריב|{{מעריב|ישעיהו אביעם|מנהלו לשעבר של מלון "קליה", הארי לוי", מעלה זכרונות|1967/07/03|01100}}}}.
 
בתחילת מלחמת העולם השנייה הוקם במקום [[שדות תעופה ימיים בארץ-ישראל|נמל התעופה הימי קליה]] כנמל תעופה רזרבי במטרה למנוע ריכוז גדול מדי של מטוסים במקום אחד. ב-1947 חברת [[British Overseas Airways Corporation]] הפעילה טיסות להודו ולמזרח הרחוק שעצרו לחניית ביניים בקליה{{הערה|{{המשקיף||נחנר קו טיסה ישיר לוד-פאריס|1947/11/09|00420}}}}.
ב[[מלחמת העצמאות]] נכבשה השכונה ונהרסה על ידי ה[[ירדן|ירדנים]]. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], בשנת [[1968]], הוקמה קליה מחדש בתחילה כ[[היאחזות נח"ל]] ולאחר מכן כקיבוץ בשנת [[1974]].▼
 
לאחר שהתקבלה [[תוכנית החלוקה]] ברוב קולות ב[[העצרת הכללית של האו"ם|עצרת הכללית של האו"ם]] ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]], בה היה אזור צפון ים המלח חלק מהמדינה הערבית המוצעת, ועם תחילת [[מלחמת העצמאות]], הוחלט בדצמבר 1947 לסגור את המלון{{הערה|{{המשקיף||מלון "קליה" נסגר|1947/12/18|00418}}}}. 70 עובדי מלון עברו לעבוד במלון בסמוך לשדה התעופה לוד, שהיה בבעלות משותפת עם מלון קליה{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|קול העם|KHM||עובדי מלון קליה ללוד|1947/12/18|00410}}}}. באפריל 1949 דווח כי המלון ומפעלי חברת האשלג נבזזו וניזוקו על ידי הערבים תושבי האזור{{הערה|{{חרות||הערבים השמידו או שדדו רכוש מפעל אשלג ומלון קליה|1949/04/03|00401}}}}. שנתיים אחרי שננטש, בדצמבר 1949, לאחר חתימת [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] החכירה ממשלת ירדן את המלון ושכונת המגורים לאחים נזל, שהיו בעלי מלון ארמון החורף ביריחו ומלון פילדלפיה ברבת עמון, במטרה להקים מלון בעבור הצליינים שמגיעים לאתר הטבילה הסמוך [[קאסר אל-יהוד]]{{הערה|{{מעריב||מלון קליה שנחרב - לאיכסון צליינים|1949/12/14|00103}}}}. הם הקימו במקום מתחם תיירות ומלון חדש, שנקרא מונטאזת אל לידו, במקום המבנה המקורי.
===הקמת קיבוץ קליה===
▲ב[[מלחמת העצמאות]] נכבשה השכונה ונהרסה על ידי ה[[ירדן|ירדנים]]. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], בשנת [[1968]], הוקמה קליה מחדש בתחילה כ[[היאחזות נח"ל]] ולאחר מכן כקיבוץ בשנת [[1974]].
 
ביישוב מתגוררים כיום כ-350 תושבים, ובו ממוקם בית הספר האזורי "מגילות" המשרת את כל יישובי המועצה. ב-[[2012]] החלה בקיבוץ בניית הרחבה קהילתית בשם "נופי קליה", שבה נבנים בתים בפרויקט "[[בנה ביתך]]" ואוכלוסיית הקיבוץ ממשיכה לגדול. בקיבוץ קיים [[בית כנסת]] אותו ייסד [[עמוס ינון]].
שורה 34 ⟵ 39:
==תמונות==
<gallery widths="120px" heights="120px" perrow="9">
File:Dead Sea Kallia Hotel 1934-39.jpg|מלון קליה, מראה כללי, 19341939
File:Dead Sea Kallia Hotel lobby 2 1934 LOC.jpg|מלון קליה, מבואה, 1934זמן קצר לאחר פתיחתו של המלון בפברואר 1938
File:Dead Sea Kallia Hotel lobby 1 1934 LOC.jpg|מלון קליה, מבואה, 1934זמן קצר לאחר פתיחתו של המלון בפברואר 1938
File:Dead Sea Kallia general view 1920 LOC.jpg|המתקנים שהקימה חברת "קליה," על חוף מראהים כללי,המלח 1920בשנת 1936
File:Dead Sea Kallia beach 1920 LOC.jpg|חוף קליה, 19201933
Kalya01.jpg|שביל הליכה טיפוסי ביישוב
Kalya02.jpg|הנוף הנשקף משולי היישוב
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קליה_(קיבוץ)"