חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון – הבדלי גרסאות

אל מול נימוקים אלה סוברים משפטנים, ובכללם היועץ המשפטי לממשלה, שהצעת החוק מנוגדת ל[[משפט בינלאומי פומבי|משפט הבינלאומי]] החל בגדה המערבית, ומנוגדת ל[[זכויות האדם|דיני זכויות האדם]] הישראליים, אשר מחייבים את רשויות המדינה בכל מקום שבו הן פועלות (כאמור בסעיף 11 ל[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]).{{הערה|[https://law.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2017/03/bagatz2055-17-hoq-hahasdara.pdf ראו סעיפים 230-239 בעתירה 2055/17]}} מבחינת המשפט הבינלאומי, הצעת החוק מנוגדת לדיני ה[[כיבוש]] אשר ישראל מחילה ופועלת מכוחם ב[[יהודה ושומרון|גדה המערבית]]. סעיף 46 לתקנות האג (אשר ישראל צד להן ומהוות ממילא משפט בינלאומי מנהגי ולכן הן חלק ממשפטה הפנימי של מדינת ישראל) מגן על זכות הקניין של תושבי שטח כבוש. משמעות הדבר היא שניתן להגביל את הזכות, אך, לפי פסיקת בג"ץ, ההגבלה צריכה להיות מידתית ונחוצה. בכל מקרה לא ניתן להגביל את הזכות באופן מפלה. הפקעת רכוש של תושבי השטח הכבוש לטובת אינטרסים של אזרחי המדינה הכובשת מהווה [[אפליה]] לאומית/אתנית. ההפקעה מהווה הפרה גם של סעיף 43 לתקנות האג, לפיו על המדינה הכובשת להשאיר את דיני השטח על כנם אלא במקום שיש צורך הכרחי. צורך כזה יכול להיות צורכי הצבא או צורכי האוכלוסייה. הקמת יישוב של אזרחי המדינה הכובשת אינה צורך הכרחי ולפיכך שינוי הדין החל בשטח לצורך זה מהווה הפרה של סעיף 43.{{הערה|Yael Ronen and Yuval Shany, [https://www.justsecurity.org/35743/israels-settlement-regulation-bill-violates-international-law/ Israel’s Settlement Regulation Bill, Violates International Law], Just Security 20 December 2016}} ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבסופו של דבר תמך בחוק, אמר ב[[הקבינט המדיני-ביטחוני|קבינט]] כי החוק עלול להביא לחקירה נגד בכירים ב[[בית הדין הפלילי הבינלאומי]] ב[[האג]].{{הערה|{{הארץ| ברק רביד, חיים לוינסון|נתניהו בקבינט: החוק להלבנת מאחזים עלול להביא לחקירה נגד בכירים בהאג|1.3136269|28 בנובמבר 2016}}}}