הון מניות – הבדלי גרסאות

חברה יכולה לגייס הון דרך מגוון סוגי [[נייר ערך|ניירות ערך]]. מאפיין מרכזי של כל נייר ערך נוגע לשאלה, שמשמעותה [[#משמעות הון המניות|נדונה לעיל]], האם הנייר מקנה זכות שיורית (residual claim) כלפי החברה, או שהוא מייצג התחייבות (liability) ובעליו הוא נושה של החברה. הדיכוטומיה "זכות שיורית/התחייבות" היא בעלת חשיבות רבה בדיני החברות, בחשבונאות ובהקשרים אחרים. מסיבות מעשיות, יש לדעת בבירור מי הם בעלי המניות ומי הנושים בכל רגע נתון. לדוגמה, [[חוק החברות]] מקנה זכויות תביעה מסוימות לנושה וזכויות אחרות לבעל מניה. כיצד קובעים האם נייר ערך מסוים הוא "מניה" (ופועל יוצא מכך, בין היתר, התמורה שהועברה בגינו לחברה נכללת בהון המניות), או שמא אותו נייר הוא בגדר "התחייבות" לנושים (ופועל יוצא מכך, התמורה שהועברה בגינו לחברה נכללת תחת ההתחייבויות)? סוגיה זו מתעוררת בהקשר של [[מניית בכורה|מניות בכורה]]. ניירות ערך אלו מכונים "מניות", אך לחלקם יש מספר תכונות המבדילות אותם ממניות רגילות ועושות אותם דומים יותר לניירות ערך אחרים, בעיקר אג"ח. לדוגמה, מניית בכורה עשויה להקנות דיווידנד קבוע, שהחברה מתחייבת לחלק מדי תקופה. הדיווידנד נקוב באחוזים מהערך הנקוב של המניה, שבו היא גם מונפקת. בכך ה"דיווידנד" כמעט זהה לריבית על אגרת חוב. כמו כן, מניות בכורה רבות ניתנות לפדיון בערכן הנקוב כעבור תקופה. חברה גם עשויה, מיוזמתה, לקרוא לפדיון (call) מניית בכורה שהנפיקה. זו עוד תכונה המקרבת את מניית הבכורה לאגרת חוב (תשלומי ריבית עתיים ולבסוף פדיון הקרן). בנוסף, לעתיםלעיתים קרובות, מניות בכורה אינן מקנות זכויות הצבעה.

לרוב, מניות מוקצות ונסחרות במחיר הגבוה מערכן הנקוב. לערך הנקוב אין כמעט שום משמעות כלכלית, עקב האופי השיורי של המניה, שאינה מייצגת זכות לקבל ערך כספי קבוע כלשהו מהחברה. לעתיםלעיתים רחוקות, עשויה להיות לערך הנקוב נפקות משפטית, בייחוד בעת פירוק חברה. נתון הערך הנקוב נהג לשמש להשוואה בין ערכים שונים של מניות, בחברות שהנפיקו מספר סדרות של מניות. כיום, חברות רבות קובעות בתקנונן שהון המניות יהיה ללא ערך נקוב. למרבית החברות הנסחרות בבורסה הישראלית עדיין יש הון מניות עם ערך נקוב, אך הוא אינו מוצא ביטוי בחיי המסחר היומיומיים. למושג הערך הנקוב יש משמעות מעשית ביחס לניירות ערך שאינם שיוריים, כגון אג"ח.