בראשית (גשושית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eliran t (שיחה | תרומות)
←‏תקשורת: הסבר לתמונה
Eliran t (שיחה | תרומות)
מ ←‏תקשורת: ויקיזציה
שורה 71:
 
===תקשורת ===
[[קובץ:Beresheet telemetry.jpg|ממוזער| מסך הטלמטריה הראשי בחדר הפיקוד{{הערה|הריבוע האדום בתמונה מציג את מצב התקשורת עם החללית.
אם יש תקשורת הריבוע יהיה ירוק (ירוק זה טוב). בגדול, איך נדע אם נחתנו בשלום? אם הריבוע הזה ישאר ירוק גם אחרי הנחיתה ולא יהפוך לאדום כמו בתמונה המצורפת.
איך נדע שנחתנו? רואים משמאלו את הריבוע של הגובה? הוא יתקרב לאט לאט לגובה 0. בגובה של כ-5 מטרים מעל הקרקע אנחנו אמורים להגיע למהירות 0, ואז לכבות מנועים וליפול במשך 2.5 שניות בעדינות אל הקרקע (כח המשיכה של הירח הוא שישית מעל כדור הארץ).
את המהירות תוכלו לראות בשני הריבועים של ה-Velocity. כלומר, אם תראו שהגובה הגיע ל-0 או קרוב, ועברו עוד כמה שניות והטלמטריה ירוקה - אפשר לנשום לרווחה. בנוסף, העיגול מצד שמאל אמור להיצבע בתכלת (או ירוק) ברגע שהנחיתה הושלמה.
בנוסף, בצד ימין רואים את המצב של 8 המנועים הקטנים, והמנוע הגדול במרכז. בזמן שהמנועים עובדים, הם נצבעים בכתום. זה עלול להבהב בגלל בעיות תקשורת רגעיות (טלמטריה), אז לא להיבהל אם זה מה שקורה :)}}]]
 
התקשורת של "בראשית" עם [[כדור הארץ]] נעשה באמצעות [[מקמ"ש]] (מקלט-משדר) שפותח על ידי חברת [[Space Micro]], במקור עבור גשושית ירח בשם [[LADEE|לאדי]] של [[סוכנות החלל האמריקאית]]. הציוד פעל [[גלי רדיו|בתחום תדרי S-Band]],{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/ground-control-to-spaceil-spaceils-new-transponder-developed-with-space-micro/ "תחנת הקרקע ל־SpaceIL": נחתם חוזה שיאפשר תקשורת עם החללית הישראלית מהירח לקרקע ובחזרה], באתר SpaceIL, מתאריך 16 בספטמבר 2014}} והוא נבנה במהלך שנת [[2015]].{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/introducing-spaceil-tranciever/ מכשיר המקמ"ש של החללית שלנו מוכן!], באתר SpaceIL, מתאריך 1 בנובמבר 2015}} עקב סיבובו של כדור הארץ, מיקומה של ישראל ביחס לגשושית והפרעות מצד הירח כאשר הגשושית בצד המרוחק שלה - הרי שמרכז הבקרה לא היה יכול ליצור תקשורת ישירה עם הגשושית. לפיכך צריך היה להשתמש בשירותי [[ממסר רדיו|תחנות ממסר]] שסופקו על ידי חברת [[Swedish Space Corporation|SSC]] השוודית, אשר ניהלה את התקשורת באמצעות תחנות הממסר שלה הפזורות במדינות [[אוסטרליה]], [[צ'ילה]], [[הוואי]], [[דרום אפריקה]] ו[[גרמניה]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=First private Moon lander now in orbit around the Moon – SSC supporting historic Moon mission|אתר=SSC - Swedish Space Corporation|תאריך=2019-04-05|כתובת=https://www.sscspace.com/first-private-moon-lander-now-in-orbit-around-the-moon-ssc-supporting-historic-moon-mission/|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-04-12}}}} כמו כן נעשה שימוש ב[[רשת חלל עמוק]] של [[נאס"א]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=SpaceX Is About To Launch Israel's First Ever Mission To The Moon|אתר=Forbes|כתובת=https://www.forbes.com/sites/jonathanocallaghan/2019/02/20/spacex-is-about-to-launch-israels-first-ever-mission-to-the-moon/|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-12|הכותב=Jonathan O'Callaghan}}}} חוזה התקשורת מול החברת הללו, סוכם שהסתיים בסמוך לחדלונן של המערכות האלקטרוניות.{{הערה|מתוך דברי עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, במסגרת הרצאה בטכניון}}