בראשית (גשושית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eliran t (שיחה | תרומות)
Eliran t (שיחה | תרומות)
←‏תקשורת: הועבר - איפה שהיה מקודם, לא המיקום הנכון, אני כתבתי בעבר, ובפירוש זה רק במצב השיוט עצמו כבר.
שורה 77:
התקשורת של "בראשית" עם [[כדור הארץ]] נעשה באמצעות [[מקמ"ש]] (מקלט-משדר) שפותח על ידי חברת [[Space Micro]], במקור עבור גשושית ירח בשם [[LADEE|לאדי]] של [[סוכנות החלל האמריקאית]]. הציוד פעל [[גלי רדיו|בתחום תדרי S-Band]],{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/ground-control-to-spaceil-spaceils-new-transponder-developed-with-space-micro/ "תחנת הקרקע ל־SpaceIL": נחתם חוזה שיאפשר תקשורת עם החללית הישראלית מהירח לקרקע ובחזרה], באתר SpaceIL, מתאריך 16 בספטמבר 2014}} והוא נבנה במהלך שנת [[2015]].{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/introducing-spaceil-tranciever/ מכשיר המקמ"ש של החללית שלנו מוכן!], באתר SpaceIL, מתאריך 1 בנובמבר 2015}} עקב סיבובו של כדור הארץ, מיקומה של ישראל ביחס לגשושית והפרעות מצד הירח כאשר הגשושית בצד המרוחק שלה - הרי שמרכז הבקרה לא היה יכול ליצור תקשורת ישירה עם הגשושית. לפיכך צריך היה להשתמש בשירותי [[ממסר רדיו|תחנות ממסר]] שסופקו על ידי חברת [[Swedish Space Corporation|SSC]] השוודית, אשר ניהלה את התקשורת באמצעות תחנות הממסר שלה הפזורות במדינות [[אוסטרליה]], [[צ'ילה]], [[הוואי]], [[דרום אפריקה]] ו[[גרמניה]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=First private Moon lander now in orbit around the Moon – SSC supporting historic Moon mission|אתר=SSC - Swedish Space Corporation|תאריך=2019-04-05|כתובת=https://www.sscspace.com/first-private-moon-lander-now-in-orbit-around-the-moon-ssc-supporting-historic-moon-mission/|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-04-12}}}} כמו כן נעשה שימוש ב[[רשת חלל עמוק]] של [[נאס"א]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=SpaceX Is About To Launch Israel's First Ever Mission To The Moon|אתר=Forbes|כתובת=https://www.forbes.com/sites/jonathanocallaghan/2019/02/20/spacex-is-about-to-launch-israels-first-ever-mission-to-the-moon/|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-12|הכותב=Jonathan O'Callaghan}}}} חוזה התקשורת מול החברת הללו, סוכם שהסתיים בסמוך לחדלונן של המערכות האלקטרוניות.{{הערה|מתוך דברי עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, במסגרת הרצאה בטכניון}}
 
התקשורת עם הגשושית, התנהלה מ[[מרכז בקרה|מרכז הבקרה]] שב[[התעשייה האווירית לישראל|תעשייה האווירית]] במטה [[יהוד]], דרך מרכזי התקשורת. הגשושית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. עם זאת, המפעילים בחדר הבקרה יכלו לשדר לגשושית נתונים ופרמטרים לשילוב בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפקודות לחללית שודרו למקוטעים בזמני "חלון תקשורת", כאשר כל פקודה כללה סדרת פעולות שעל הגשושית לבצע (בדיקות, תיקוני מסלול ונחיתה), כשבסיומן היא נכנסה למצב שיוט הכולל פנייה לעבר [[השמש]] לשם טעינת אנרגיה עד קבלת פקודה נוספת.{{הערה|[https://twitter.com/kann_news/status/1098768762193539072 ראיון עם נועם לייטר] - מהנדס הבקרה של בראשית, כאן, 21 בפברואר 2019}} הגשושית שידרה חזרה כ-5000 נתונים שונים (על מצב המכשור, התוכנה, חיישנים, [[טלמטריה]], וכדומה) אל מרכז הבקרה, על פיהם קיבלו עדכון על מצבה, ולפיהם התקבלו החלטות על המשך מסע הגשושית.
 
בסיום כל תמרון נערך תהליך [[תורת הבקרה|בקרה]] מקיף שכלל סדרה של סימולציות מסלול ותמרונים, התאמת כיווני האנטנות ועוקבי הכוכבים, ופקודות צילום. כל הניסויים הוכתרו בהצלחה. לאחר מכן עברו פקודות הבקרה למעבדה היברידית, בה התבצעה [[אמולציה]] של התמרון לווידוא סופי של נכונות הסימולציה. בנוסף הוכנו מראש סדרת פקודות לתמרוני גיבוי, למקרה שהתמרון עצמו לא הצליח, או אתחול פתאומי של המחשב.{{הערה|ישראל היום 10.1.2019 אילן גטניו נגיעה מהירח}}
{{הערה|[https://twitter.com/kann_news/status/1098768762193539072 ראיון עם נועם לייטר] - מהנדס הבקרה של בראשית, כאן, 21 בפברואר 2019}} הגשושית שידרה חזרה כ-5000 נתונים שונים (על מצב המכשור, התוכנה, חיישנים, [[טלמטריה]], וכדומה) אל מרכז הבקרה, על פיהם קיבלו עדכון על מצבה, ולפיהם התקבלו החלטות על המשך מסע הגשושית.
 
==משימות==