כישוף – הבדלי גרסאות

== מקור המונח ==

ב[[תנ"ך]], השורש כ.ש.פ מופיע לראשונה ב{{תנ"ך|שמות|ז|יא}}: "וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן.". כמו כן, [[איסורי כישוף ביהדות]] נזכרים במספר מקומות בתורה, ונמנים ב[[תרי"ג מצוות]]. הראשון שהם הוא הנזכר ב{{תנ"ך|שמות|כב|יז}}: "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה". פירוש למונח זה מופיע בהרחבה ב[[תורה שבעל-פה]]. בגלל מיעוט השימוש בכישוף לסוגיו התמעטה והלכה הספרות ההלכתית העוסקת בכישוף, בעוד שבימי קדם, על חברי ה[[סנהדרין]] הייתה חובה לדעת את מקצוע הכישוף כדי שיוכלו לדון את המכשפים ולהכיר בהם (עיין מסכת סנהדרין דף סח). כיום נשארו רק שרידים הלכתיים המתייחסים לכישוף (סימן קעט מ[[שולחן ערוך]] יורה דעה).

 

בקרב העוסקים בתורת הנסתר, "כישוף" הוא מונח נייטרלי למדי אשר יש לו מספר הקשרים, כגון '''מאגיה לבנה''' ו'''מאגיה שחורה'''. רבים מהעוסקים בתורת הנסתר (בעיקר בקרב ה[[ויקה]]) רואים בקסם יסודות דואלים המאזנים אחד את השני, בעיקר בהקשר של "מגיה לבנה ושחורה". עם כל הטענות בדבר פאראנורמליות, תחום הכישוף נכשל בהשגת תמיכה [[מדע]]ית מבוססת ויכול להיחקר באופן רציני רק בנוגע להשפעותיו התרבותיות והדתיות.