מאורעות תרפ"א – הבדלי גרסאות

בעקבות המאורעות הקימו הבריטים את [[ועדת הייקראפט]] במטרה לחקור את הסיבות שהובילו למאורעות. מסקנות הוועדה הובילו לפרסום [[הספר הלבן הראשון]]. כמו כן בעקבות מעורבות של חיילים יהודים מגדוד "[[הגדודים העבריים#הראשון ליהודה|הראשון ליהודה]]", בהגנת העיר [[תל אביב]] פרקו הבריטים את הגדוד, שהיה נצר ל[[הגדודים העבריים|גדודים העבריים]].

 

המועד השנתי של הצהרת בלפור בב' בנובמבר, היה למועד תהלוכת מחאה שנתית של [[התנועה הלאומית הערבית]]. בתהלוכת המחאה של ב' בנובמבר 1921 התפרעו ערבים חמושים [[העיר העתיקה (ירושלים)|בעיר העתיקה בירושלים]], בדומה ל[[פרעות תר"פ]] בפסח שבשנה הקודמת. הפורעים פרצו לבתי משפחות פגעו בהם ובזזו את בתיהם. בפעם זו נתקלו הפורעים בהתנגדות שכללה גם ירי לעברם והאירוע הסתיים לאחר מספר שעות. חמישה יהודים וערבי אחד נהרגו. בין ההרוגים היו יששכר דב זלטוביצקי, [[גבאי|שמש]] בית הכנסת של [[ישיבת תורת חיים]] אשר נפגע מפצצה שהושלחה לחצר הישיבה ולאחר מכן נגרר ממנה ונדקר למוות. [http://www.laad.btl.gov.il/Web/He/Victims/111.aspx?ID=36003 אברהם מסנר] ו[http://www.laad.btl.gov.il/Web/He/Victims/111.aspx?ID=38438 אהרון אריה פריינד] שנרצחו בפתח [[מלון אמדורסקי]], [http://www.laad.btl.gov.il/Web/He/Victims/111.aspx?ID=35915 דוד ישעיהו כהן דרעי] שנרצח בביתו לעיני משפחתו. שמונה יהודים וארבעה ערבים נפצעו קשה. בשל משכו הקצר של האירוע, הוא לא זכה לתהודה רבה. גורמים שונים האשימו את היהודים בגרימת האירוע בשל שימוש בנשק לא חוקי מצידם כלפי המפגינים. כ-40 איש נעצרו חלקם נשפטו למאסר או קנסות והיתר שוחררו. שלושה מהנשפטים בהם שוטר יהודי שחש להגנת התושבים נשפטו ל-6, 10 ו-11 שנות מאסר. לאחר ערעור משפטי גזר דינם בוטל.