לארי בירד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shakeydeal33 (שיחה | תרומות) כג'נרל מנג'ר |
מ מקף רחב בטווח שנים |
||
שורה 38:
למרות הקשיים הצליח בירד להפוך לאחד משחקני הכדורסל הטובים ביותר בפרנץ' ליק, ואף כיכב בנבחרת בית הספר התיכון המקומי "ספרינגס ואלי". במדי נבחרת בית הספר קלע בירד 31 נקודות, קלט 21 [[ריבאונד]]ים ומסר 4 [[אסיסט]]ים בממוצע למשחק, ועד סיום לימודיו היה למלך הסלים של הקבוצה בכל הזמנים. ג'ים ג'ונס, מאמן קבוצת התיכון של ספרינגס ואלי, שימש דמות מפתח בהתפתחותו של בירד. בירד החליט כי יפסיק לעסוק ב[[פוטבול]] וב[[בייסבול]], וישקיע את כל מרצו בכדורסל. כנער, נהג להעביר את מיטב זמנו הפנוי באולם הכדורסל; היה מקדים לכל אימון, את ההפסקות בין השיעורים היה מבלה בקליעה לסל, ואף בתום הלימודים נהג להישאר ולהתאמן עד שעות הלילה. ג'ונס, או "ג'ונסי", כפי שכינה אותו בחיבה בירד, תמיד היה מוכן להשקיע את זמנו ולתרגל את בירד וחבריו במשחק הכדורסל.
====קריירת המכללות (
אפיזודת המכללות של בירד החלה בשנת 1974 עם הצטרפו לשורות [[אוניברסיטת אינדיאנה]], מוסד שהחזיק באחת מתוכניות הכדורסל הבכירות ב[[NCAA|ליגת המכללות]]. בירד בן ה-17 התקשה להסתגל לסביבה החדשה, וב[[אוטוביוגרפיה]] שפרסם שנים לאחר מכן העיד כי נעדר את הבשלות שדרש המעבר מהסביבה הכפרית לקמפוס גדוש הסטודנטים. בנוסף, טען בירד בספרו כי סבל מהתנכלויות חוזרות מצד אחד מכוכבי הקבוצה. פחות מחודש לאחר הגעתו לאוניברסיטה, ובטרם שיחק משחק בודד בקבוצה, חזר לפרנץ' ליק ונרשם מחדש למכללה מקומית, אשר גם ממנה נשר כעבור חודשיים.
שורה 50:
לצידו שיחקו בבוסטון בין השאר, ה[[רכז]]ים [[נייט ארצ'יבלד]] ו[[דניס ג'ונסון (כדורסלן)|דניס ג'ונסון]], ה[[קלע (כדורסל)|קלע]]ים [[דני איינג']] ו[[ג'רלד הנדרסון האב|ג'רלד הנדרסון]], ה[[פאוור פורוורד]]ים [[סדריק מקסוול]] ו[[קווין מקהייל]], וה[[סנטר (כדורסל)|סנטר]]ים [[רוברט פאריש]] ו[[ביל וולטון]]. בירד, מקהייל ופאריש נחשבים לשלישיית הקו הקדמי{{הערה|1=בכדורסל, המונח "קו קדמי" מאגד את שלוש עמדות המשחק הקדמיות ביותר, דהיינו הקרובות ביותר לסל (שחקן ציר ושתי עמדות הפורוורד).}} הטובה ביותר בכל הזמנים, וכונו "השלישייה הגדולה" (The Big Three).
בירד הוביל את בוסטון סלטיקס לשלוש אליפויות NBA: ב-{{בספורט|NBA|1981}} נגד [[יוסטון רוקטס]], ב-{{בספורט|NBA|1984}} נגד [[לוס אנג'לס לייקרס]], וב-{{בספורט|NBA|1986}} שוב מול הרוקטס. כמו כן השתתף בירד בשתי הופעות נוספות בגמר ב-{{בספורט|NBA|1985}} וב-{{בספורט|NBA|1987}} שבהן הפסידה בוסטון ללייקרס. בירד זכה שלוש פעמים רצופות בתואר ה-[[MVP של העונה הסדירה ב-NBA|MVP של העונה הסדירה]], פעמיים בתואר ה-[[MVP של סדרת הגמר ב-NBA|MVP של סדרת הגמר]], פעם אחת בתואר [[רוקי השנה ב-NBA|רוקי השנה]] ופעם אחת בתואר ה-[[MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA|MVP של משחק האולסטאר]]. לאורך הקריירה נבחר 9 פעמים ברציפות ל[[חמישיית העונה ב-NBA|חמישיית העונה]] ונבחר להשתתף ב-12 [[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחקי אולסטאר]]. למעשה נבחר בירד למשחק האולסטאר בכל עונותיו ב-NBA מלבד עונת {{בספורט|NBA|1988|1989}}, בה נפצע והשתתף ב-6 משחקים בלבד. כמו כן זכה בירד ב[[תחרות השלשות (NBA)|תחרות השלשות של ה-NBA]] בשלוש השנים הראשונות של התחרות (
===מהלך קריירת המשחק (
{{להשלים|נושא=ספורט}}
בעונתו הראשונה בקבוצה, {{בספורט|NBA|1979|1980}}, סיימו הסלטיקס את העונה הסדירה עם המאזן הטוב בליגה (61-21). בירד הוביל את הקבוצה בנקודות (21.3 למשחק) ובכדורים חוזרים (10.4), זכה בתואר [[רוקי השנה ב-NBA|רוקי העונה]] ונבחר ל[[חמישיית העונה של ה-NBA|חמישיית העונה הראשונה]]. הסלטיקס העפילו לפלייאוף, אך הפסידו בגמר המזרח ל[[פילדלפיה 76']] בראשות [[ג'וליוס אירווינג]].
| |||