ולנטיניאנוס הראשון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מלחמות בגאליה: , סקריפט החלפות (הייתה) |
סקריפט החלפות (גויס) |
||
שורה 27:
לאחר מספר ניסיונות כושלים להחזיר את הסדר על כנו ולהדוף את הפולשים נשלח באפריל 368 הגנרל פלביוס תאודוסיוס לבריטניה מלווה בבנו מי שעתיד היה להיות האוגוסטוס [[תאודוסיוס הראשון]] ואחינו, מי שעתיד היה להיות הקיסר והמורד [[מגנוס מקסימוס]]. הוא ריכז את צבאו ב[[בולון-סור-מר]] ולאחר חציית [[התעלה האנגלית]] קבע את מפקדתו ב[[לונדיניום]] (לונדון), מכאן החל מבצע לניקוי הפרובינציה מכנופיות שודדים ששלטו באזורים הכפריים והטילו את חיתתם עם הדרכים וגדודים של ברברים שהתפזרו ברחבי בריטניה הותקפו. בסוף 368 חסר הסדר לבריטניה, עריקים ומורדים הוצאו להורג, ביצורים שוקמו והפולשים נהדפו אל מחוץ לגבולות.
====מלחמות באפריקה====
בשנת 372 התפרץ מרד בפרובינציית אפריקה על רקע ניהול כושל ושחיתות של המושל הרומאי ה[[קומיס (תואר רומאי)|קומיס]] רומאנוס. האוכלוסייה המקומית תחת הנהגתו של פירמוס, בנו של אציל מקומי שהיה בן ברית של רומא ושלט בשבטים [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]] כבן-חסות של הקיסר הרומאי. ולנטיאנוס שלח את תאודוסיוס לאפריקה על מנת לדכא את המרד ולהשליט את הסדר על כנו.
תאודוסיוס החל את משימתו על ידי מאסרו של רומאנוס ומי מהפקידים ששיתפו איתו פעולה בשחיתות. משנכשל משא ומתן מוקדם עם פירמוס ברח המורד אל המדבר במטרה לארגן התנגדות לרומאים. תיאודוסיוס יצא במהלך מהיר אל המדבר בראש כוחות ניידים ומהירים שרדפו אחרי המורדים, הבריחו אותם ממחבואם ומנעו מהם מלהתארגן ומלהתבסס בקרב שבטי המדבר. לבסוף משנדחק לפינה התאבד פירמוס בשנת 374 והמרד דעך.
הצלחתו של תאודוסיוס בדיכוי המרד באפריקה הייתה הצלחה אחת יותר מידי, הוא נעצר ככל הנראה בסמוך למותו של ולנטיאנוס וייתכן כחלק ממאבק הכוחות לאחר מותו של האוגוסטוס, ובסוף שנת 375 הוצא להורג ב[[קרתגו]].
====מלחמה לאורך חופי הדנובה====
בשנת 373 התפרצו מעשי איבה בין השבטים הגרמאניים שישבו לאורך נהר הדנובה לבין חיילות המצב הרומאיים. הרקע לכך היה מהלך רומאי של הרחבת ביצורי הגבול אל מעבר לדנובה ואל תוך טרטוריה שבשליטת שבטי הקוואדי, פניותיהם אל השליט הרומאי נתקלו בקיר אטום, ומשנתגברו המחאות הזמין הנציב הרומאי את ראשי השבטים לארוחה וחתימה על הסכם שלום שם רצחו הרומאים את המלך הקוואדי. בתגובה ערכו הקוואדי ובני בריתם הסמראטים סדרת פשיטות אל עומק הטריטוריה הרומאית, הם חצו את הדנובה והחלו פושטים ובוזזים את הפרובינציה פאנוניה, הם התקשו לכבוש מבצרים וערים מוקפות חומה. הגרמאניים הצליחו להניס 2 לגיונות שנשלחו להחזיר את הסדר אך נכשלו בניסיון לפשוט על הפרובינציה מואסיה.
בשנת 375 נכנס ולנטיאנוס לעובי הקורה ונכנס בראש צבא משמעותי אל תוך פאנוניה, הוא הצליח להביא את ראשי השבטים המורדים לשולחן המשא ומתן, סרמטים ובני בריתם הכו על חטא הביעו חרטה והבטיחו את נאמנותם לאימפריה ולאוגוסטוס. משהבשילו התנאים פתח ולנטיאנוס במסע עונשין רחב היקף ובסתיו חתה את הדנובה לשטחי הקוואדי והסרמטים, הצבא הרומאי לא נתקל בהתנגדות והלגיונות פרקו את הזעם על חוות, יבולים ועסקו בביזה והרס. עם כניסת החורף נסוגו הרומאים אל מחנות החורף מעבר לדנובה.
===מותו של ולנטיאנוס===
ולנטיאנוס לא הסתפק בפשיטות שהוכתרו בהצלחה חלקית והחליט להמשיך את הלחימה כנגד הקוואדי, לצורך זה הוא העביר בנובמבר את צבאו אל מבצר בריגטיו ([[קומארנו (סלובניה)|קומארנו]]). במקום זה הוא קיבל משלחת של ראשי שבטים מהקוואדי שבאו לשכנע את השליט הרומאי הזועם בכנות נכונותם לשתף פעולה הם הציעו בתמורה להסכם שלום לספק מגויסים לצבא הרומאי מקרב צעירי השבט. השיחות עלו יפה אך לאחר מכן הקוואדים חזרו על עמדתם כי מעשי האיבה פרצו בגלל פרובוקציות רומאיות והצהירו כי אין ביכולתם לשלוט באופן מלא על כנופיות פורעות חוק מקרב השבטים. ולנטיאנוס נתקף בזעם בלתי נשלט, התמוטט ופונה מיידית לחדריו שם מת זמן קצר לאחר מכן.
==לקריאה נוספת==
| |||