בציר – הבדלי גרסאות

'''בציר''' הוא השם המיוחד ל[[קטיף (חקלאות)|קטיף]] [[ענב|ענבים]] - הסרת הענבים מן ה[[גפן|גפנים]]. שם זה גם משמש לציון '''תקופת הבציר''' - תקופה המתחילה בזמן הבשלת הענבים, ומסתיימת לאחר אכסון ה[[יין]] בחביות.

 

במקרא תקופת הבציר התחלקה ל[[בכורי ענבים]], בציר ו[[עוללות]] (אותם הבוצר השאיר בכרם לאחר בצירת הייבול העיקרי עבור העניים). בתקופת הבציר היו הכורמים עוזבים את ביתם ועוברים להתגורר בסמוך לכרם, התקופה כולה הייתה מאופיינת בשמחה ושירה רבה. הדרך לקביעת מועד הבצירה בזמן המקרא הסתמכה על מידת השקיפות, צבע הענב והחרצן, וטעמו.

 

מועד הבציר כיום נקבע על ידי ממומחים הבודקים את רמת ההבשלה, כמות הסוכר ורמת החומציות בענב, על הענבים להגיע לרמת בשלות אופטימלית והבדל של ימים אחדים בזמן הבצירה יכול להביא לשינוי של ממש בטיב היין שייוצר מהכרם. ענבי המאכל נבצרים לפני הזנים המשמשים להכנת יין, כיוון שכמות ה[[מים]] פוחתת ורמת ה[[סוכר]] עולה ככל שהענב בשל יותר. ב[[ישראל]], תקופת הבציר של ענבי המאכל נמשכת מאפריל עד נובמבר, ובצירת ענבי היין מתחילה בסביבות אוגוסט ונמשכת עד אוקטובר, ומשתנה מ[[כרם]] לכרם בהתאם לאקלים המקומי.

 

ניתן לבצור הן בצורה ידנית והן בעזרת מכונות, בהתאם לאיכות הענבים הנדרשת. את הבציר עצמו מתחילים בשעות הבוקר המוקדמות אן בשעות הערב, כשהאוויר והענבים עדין קרירים, כדי למנוע [[חימצון|התחמצנות]] של ענבים פגועים.

 

* [http://www.daat.ac.il/daat/israel/maoz/a5-2.htm הבציר בתקופת המקרא]

 

{{נ}}