שאנגחאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Alun Ap Owin (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 33:
בתקופת [[שושלת סונג]] (960 - 1279 לספירה) שאנגחאי התפתחה מכפר לעיירת נמל ו[[מסחר]], וזאת בעקבות הגעתם של פליטים מצפון סין. בשנת 1172 נבנתה בעיר חומת ים כדי לייצב את קו החוף, זאת בנוסף ל[[שובר גלים]] אשר נבנה מוקדם יותר. החל מתקופת [[שושלת יואן]] בשנת 1292 ועד לשנת 1297 כאשר שאנגחאי הוכרזה רשמית כעיר, היה האזור במעמד מחוז מינהלי.
 
שני אירועים סייעו לפיתוחה של העיר בתקופת [[שושלת מינג]]: בשנת 1554 הוקפה העיר ב[[חומה]] כדי להגן עליה מפני [[שודד ים|שודדי ים]] יפנים. בשנת 1602 קיבלו תושבי העיר חיזוק רוחני לאחר הקמת "מקדש אל העיר", אשר היה למוקד לתמיכה רוחנית בתושבים. בתקופת [[שושלת צ'ינג]] שאנגחאי הפכה לאחת מערי הנמל החשובות ביותר ב[[דלתה]] של [[יאנגצה|נהר יאנגצה]]. שני שינויים משמעותיים במדיניות הממשלה סייעו לעליה בחשיבות העיר. ראשית, בשנת 1684 ביטל [[קאנגשי|הקיסר קאנגשי]] (1662 - 1723) את האיסור אשר הוטל בתקופת שושלת מינג על יציאת אוניות לים מנמל שאנגחאי, איסור אשר היה בתוקף החל משנת 1525. שנית, בשנת 1732 העתיק [[יונצנג|הקיסר יונגצנג]] (1678 - 1735) את מקום בית המכס המחוזי מעיר המחוז סונגג'יאנג לשאנגחאי ובכך העניק לעיר את השליטה על מסחר החוץ של המחוז כולו. לדעת ההיסטוריונית לינדה קוק ג'ונסון, כתוצאה משתי החלטות שלטוניות אלה, בשנת 1735 הייתה כבר שאנגחאי לנמל הסחר העיקרי של אגן היאנגצה התחתון, למרות שמעמדה כעיר הייתההיה עדיין בתחתית ההיררכיה השלטונית.
 
חשיבותה של העיר עלתה באופן משמעותי במאה ה-19 כאשר מיקומה בשפך היאנגצה הפך אותה לנמל הסחר המתאים ביותר עם [[מדינות המערב]]. בתקופת [[מלחמת האופיום הראשונה]] (1839 - 1842) השתלטו כוחות בריטים באופן זמני על העיר. המלחמה הסתיימה בשנת 1842 ב[[חוזה נאנקינג]] אשר קבע פתיחת נמלי סחר, בהם שאנגחאי, לסחר בינלאומי. מהלך זה הוביל להתפתחות מהירה מאוד של העיר. הבריטים, ה[[צרפת]]ים, ה[[אמריקה|אמריקאים]] וה[[יפן|יפנים]] קיבלו רבעים בעיר להתיישבות ולמסחר בהם הייתה להם זכות לניהול עצמי ול[[אוטונומיה]] שיפוטית. הזרים פיתחו את המסחר ואת ה[[בנקאות]].