ישיבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נא להשתלב בקיים, לא לכתוב מחדש גירסה משלך |
CalcifyWeaver (שיחה | תרומות) קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, הלבשת קישורים עירומים |
||
שורה 42:
===הישיבה בימי הביניים===
בימי הביניים חלו תמורות נרחבות בעולם התורה היהודי. שקיעת ישיבות המזרח ועליית מרכזי התורה ב[[אשכנז]], במקביל לצרות ולרדיפות שהיו בארצות אשכנז, גרמו לכך ששוב לא היו מרכזי התורה כה יציבים.
אף שהיו גם ישיבות בארצות אשכנז, כמו זו המפורסמת של רבינו יצחק מפריס, שאף היא נסגרה עם שריפת ספרי התלמוד, או ישיבתו של רבי חיים בעיר וינר נוישטאט ב[[אוסטריה]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/daat/history/hevra/rabi-2.htm|כותרת=רבי חיים אור זרוע ויחסו לחברה של הגויים / יהושע הורוביץ|תאריך_וידוא=2019-08-09|אתר=www.daat.ac.il}}}}, לא היו לישיבות אלו את המעמד של ישיבות המזרח.
במשך מאות שנים אלו, כפי שעולה מתיאורי סופרי התקופה שלאחר מכן, לימוד התורה בשנות הנעורים היה אזורי ולא פורמלי. המנהג היה שכל נער, בהגיעו לגיל מצוות, קבע לו מושב בבית הכנסת העירוני ולמד - בעצמו, עם חברותא או בסיוע אביו - אם זה היה למדן - או הרב המקומי, אם היה כזה.
שורה 67:
===הישיבה בארץ ישראל בדורות האחרונים===
====ישיבות היישוב הישן ושנת היווסדן====
1850-
1884 - פרי עץ חיים
שורה 107:
1932 – [[ישיבת חידושי הרי"ם]] תל אביב
1933 - ישיבת 'בית יוסף'
1938 – [[ישיבת אחי תמימים|ישיבת 'אחי תמימים']] חב"ד, תל אביב
שורה 113:
1942 - [[ישיבת כנסת בית יצחק|ישיבת 'כנסת בית יצחק' קמניץ]] - ירושלים.
1942 - [[ישיבת סלונים]]
1942 - [[ישיבת קלצק (ארץ ישראל)|ישיבת 'קלצק']] רחובות, הרב צבי יהודה מלצר.
1944 – [[ישיבת פוניבז']] - בני ברק -
1946 - [[ישיבת מיר]] - ירושלים: ר' אליעזר יהודה פינקל, ר' חיים שמואלביץ.
שורה 125:
'''ישיבות לצעירים ('ישיבות קטנות') בתקופת המנדט ושנת ייסודן:'''
1927 - [[ישיבת תפארת ישראל|'תפארת ישראל']]
1917 - 'אור זורח' ביפו, ר' זרח ברנט.
שורה 165:
הישיבה הגדולה בישראל היא [[ישיבת מיר]] ב[[ירושלים]] שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל. ישיבות ליטאיות בולטות נוספות הן [[ישיבת פוניבז']] ו[[ישיבת חברון]]. בקרב הישיבות הציוניות בולטות [[ישיבת מרכז הרב]], [[ישיבת הר עציון]] ו[[ישיבת הר המור]].
בשנת 2014, בה [[יאיר לפיד]] כיהן כ[[שר האוצר]] והסיעות החרדיות היו ב[[אופוזיציה]], המדינה סיבסדה את הישיבות לפי תעריף חודשי של 240 ש"ח לתלמיד ישיבה גבוהה ו-432 ש"ח לאברך כולל{{הערה|גלעד מלאך, דורון כהן וחיים זיכרמן, [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=102668684&nTocEntryID=102669339 מכניסה לתעסוקה לתעסוקה מכניסה תוכנית אב לתעסוקת חרדים], בהוצאת [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 2015}}. בשנים
===הישיבות בארצות הברית===
שורה 228:
סדר היום שונה מישיבה לישיבה, וודאי שונה בסוגים שונים של ישיבות.
סדר יום של ישיבה 'מסורתית' מן הטיפוס ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]]: השכמה ל[[תפילת שחרית]], לימוד קצר של [[הלכה]] או [[פרשת השבוע]], ארוחת בוקר, מקבץ (הקרוי [[סדר (ישיבה)|'סדר']]) ראשון של לימוד בחברותא ובסופו שיעור קבוצתי מפי הר"מ, ארוחת צהריים, מנוחת צהריים (כשעה-שעה וחצי), [[תפילת מנחה]], מקבץ שני של לימוד בחברותא, [[תפילת ערבית]], ארוחת ערב, מקבץ אחרון של לימוד בחברותא.
דפוס זה או דומה לו שכיח למדי גם בישיבות שאינן ליטאיות מובהקות. עם זאת, ככל שהישיבה מאפשרת (או מעודדת) לימודים מתחומים שונים (מחוץ לתלמוד והלכה), כך גדלות גם כמויות השיעורים המועברים במוסד והבאים על חשבון זמן ה'סדר'. לדוגמה, בישיבה בה לומדים [[תנ"ך]] ו[[מחשבת ישראל]] (כגון ישיבת הסדר או שילוב) יוכנסו שיעורים מתחומים אלו לתוך סדר היום, וב[[מכינה קדם צבאית]] ששמה דגש על הכנה פיזית לשירות הצבאי יהיו בלו"ז השבועי גם ניווטים וכושר גופני.
שורה 239:
:'''סדר ראשון''' (או '''סדר בוקר''') - ללימוד "[[סיני ועוקר הרים|עיון]]" והכנה לשיעור.
:'''סדר שני''' (או '''סדר צהרים''') - ברוב הישיבות לומדים בו "[[סיני ועוקר הרים|בקיאות]]", לימוד שטחי ומהיר יותר, אבל בחלק "עיון".
:'''סדר שלישי''' (או '''סדר ערב''') - בדרך כלל מוקדש ללימוד בקיאותי ומהיר, או ל"הכנה", היינו הכנת החומר העיוני לקראת יום המחר. יש הלומדים הלכה או מסכת אחרת.
:בחלק מהישיבות קיים '''סדר מוסר''' זמן קצר (רבע עד חצי שעה) של לימוד ספרי מוסר. ברוב הישיבות הציוניות קיים '''סדר אמונה''' - כשעה מתוך סדר הצהריים במוקדשת ללימוד ספרי הגות ו[[מחשבת ישראל|מחשבה]]. לפעמים יש גם '''סדר הלכה''' המוקדש ללימוד הלכה, בדרך כלל מתוך הספר [[משנה ברורה]].
*'''[[ראש ישיבה]]''': הרב העומד בראש הישיבה ומתווה את דרך חינוכה.
שורה 292:
*{{מוסף שבת||עולם הישיבות - גליון מיוחד|category/עולם-הישיבות-גליון-מיוחד}}
*דניאל פרסקי, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1955%2F03%2F11&id=Ar00203&sk=C3FD822A תחיית הישיבות בארצות הברית], [[הצופה|הצפה]], 11 במרץ 1955
*[[שלמה טיקוצינסקי]], [http://iyun.org.il/sedersheni/
==הערות שוליים==
| |||