הסכם ריבנטרופ–מולוטוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15:
==רקע==
תוצאות מלחמת העולם הראשונה היו הרסניות הן ל[[רפובליקת ויימאר]] והן לברית המועצות, אולם תוקפנותה של גרמניה אילצה את ברית המועצות לחתום ב-1918 על הסכם ברסט-ליטובסק שכלל ויתור על שטחים נרחבים במערבה. באפריל 1922 שתי המדינות חתמו על [[הסכם רפאלו (1922)|הסכם ראפאלו]] שכלל וויתור על תביעות הדדיות, ובהמשך, בשנת 1926 על הסכם ברלין{{אנ|(Treaty of Berlin (1926}} שהבטיח את הנייטרליות שלהם במקרה שאחת מהן תותקף.
היחסים בין גרמניה לפולין היו תקינים אחרי חתימת הסכם אי-ההתקפה ב-[[1934]], עד אשר החליטה גרמניה לדרוש כי [[העיר החופשית דנציג]] (שהייתה קשורה עם פולין בהסכם מכס) ו[[המסדרון הפולני]], אשר ניתן לפולין ב[[חוזה ורסאי]] יסופחו אליה. שר החוץ הפולני, [[יוזף בק]], דחה את תביעות גרמניה, למרות הצבא החלש של פולין (שעיקר כוחו היה חיל ה[[פרשים]]), משום שקיבל ערבויות מ[[בריטניה]] ומ[[צרפת]] לעזרה במקרה של [[התקפה (צורת קרב)|התקפה]]. [[היטלר]] לא הרפה והמשיך לאיים ב[[מלחמה]], כי חשב שיצליח לחזור על הישגיו בסיפוח [[חבל הסודטים]] של [[צ'כוסלובקיה]]. פולין הייתה נחושה בדעתה, למרות הסכמת המעצמות לסיפוח דנציג לגרמניה אם זו תיתן ערבויות למסחר של פולין. היטלר לא חשש ממדינות [[המערב]], אך חשש מתגובת ברית המועצות ולכן לא תקף. הוא סירב להצעות תיווך [[הונגריה|הונגריות]], [[איטליה הפאשיסטית|איטלקיות]] ו[[חבר הלאומים|בינלאומיות]] בין גרמניה לפולין, מן הצד השני ל[[סטלין]] היו תוכניות משלו לבצע מהפכה עולמית. סטלין קיים שיחות על ביטחון משותף עם צרפת ואנגליה ומצד שני החליף את שגריר ברית המועצות בברלין, יעקב סוריץ היהודי ובמקומו נשלח מרקלוב.
| |||