|
==ביוגרפיה==
צוקרמן נולד ב[[גבעתיים]] וגדל ב[[אילת]]. את שירותו הצבאי עשה ב[[יחידה 8200]]. צוקרמן סיים בהצטיינות יתרה [[מוסמך אוניברסיטה|תואר שני]] בבלשנות ב[[התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן|תוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן]] שב[[אוניברסיטת תל אביב]].{{הערה|{{ידיעות אחרונות|ניצה לואנסטין|אמר לשבט את דברו|4871070|28 באוקטובר 2016}}}} הוא בעל תואר [[דוקטור]] מ[[אוניברסיטת אוקספורד]] ומ[[אוניברסיטת קיימברידג']]. באוקספורד שימש צוקרמן כ[[נשיא (ארגון)|נשיא]] [[ארגון]] הסטודנטים היהודי של האוניברסיטה, "לחיים". צוקרמן הוא [[פרופסור מן המניין]] ומופקד הקתדרה לבלשנות ו[[שפה בסכנת הכחדה|שפות בסיכון]] ב[[אוניברסיטת אדלייד]], [[אוסטרליה]]. הוא מדען אורח ב[[מכון ויצמן למדע]].{{הערה|http://www.ijls.net/editors/ghilad.html}}
צוקרמן זכה במענק מחקר מטעם מועצת המחקר של ממשלת אוסטרליה, ומכהן גם כפרופסור מן המניין ב[[אוניברסיטת שאנגחאי]] ללימודים בינלאומיים. ב-2006–2010 הוא היה פרופסור ב[[אוניברסיטת קווינסלנד]] באוסטרליה. כיהן כפרופסור גם באנגליה, בסינגפור, בישראל, בסלובקיה ובארצות הברית, והיה בעל משרות- מחקר בכירות באוניברסיטת קיימברידג' ([[קולג' צ'רצ'יל]]), באוסטרליה, ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], ב[[איטליה]], ב[[ארצות הברית]] וב[[יפן]]. לפני שירותו ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] הוא ייצג את ישראל בקולג' בינלאומי באיטליה, השייך לרשת ה-[[United World Colleges]].
צוקרמן הוא [[פוליגלוט]]: הוא דובר 13 שפות וקורא כ-30. פרסומיו האקדמיים כוללים מאמרים באנגלית, ב[[עברית]], ב[[יידיש]], ב[[איטלקית]], ב[[ספרדית]], ב[[גרמנית]], ב[[רוסית]] וב[[מנדרינית תקנית|סינית]].{{הערה|1= [http://adelaide.academia.edu/zuckermann פרופ' צוקרמן באתר Academia.Edu] – כולל רשימת ספריו ומאמריו.}}
==גישתו הבלשנית==
צוקרמן נמנה עם הבלשנים המערערים על התאוריה הבלשנית הקלאסית, אשר שעל-פיהלפיה כל שפה התפתחה משפה אחרת שקדמה לה. הוא גורס כי תיתכן התפתחות של שפות חדשות אשרשחל בהן יש מיזוג של אלמנטים משתי- שפות קודמות או יותר. במילים אחרות, ייתכן שלשפה נתונה יהיה יותר מ"הורה" אחד. התאוריה שצוקרמןשאימץ אימץצוקרמן מערערת גם על החלוקה הקלאסית של שפות למשפחות גנטיות.
על-פילפי צוקרמן, ייתכן ששפה תהיה [[שפות שמיות|שמית]] ו[[שפות הודו-אירופיות|הודו-אירופית]] כאחת, אם היא התפתחה ממיזוג של אלמנטים משפה שמית מצד אחד ומשפה הודו-אירופית מצד שני. העברית הישראלית, לדעתו שללדעת צוקרמן, היא דוגמה לשפה שיש לה מספרכמה "הורים". גישה זו נובעת מכךמטענתו שצוקרמןשל טועןצוקרמן, שהעברית ממזגת לכאורה אלמנטים שמיים והודו-אירופיים. את האלמנטים השמיים תרמה ה[[עברית]] לתקופותיה, ואילו האלמנטים ההודו-אירופיים הגיעו בעיקר מ[[יידיש]], וכן מ[[רוסית]] ומ[[פולנית]]. גם שפה כמו [[טוק פיסין]], שהתפתחה ב[[גינאה החדשה]], נחשבת שפה "מעורבת" לפי התאוריה הזאת, מכיוון שהיא ממזגת לכאורה אלמנטים משפות מלנזיות ומשפות הודו-אירופיות.
התאוריה ההיברידית הרב-הורית שייסד צוקרמן לגבי היווצרות העברית הישראלית סותרת לא רק את מודל ה[[תחיית הלשון העברית|החייאה]] ([[חיים רבין]], [[חיים רוזן]]), אשר לפיו העברית הישראלית היא עברית שהחיו אותהשהוחייתה, כי אםאלא גם את תאוריתתאוריית הרה-לקסיפיקציה (פאול וקסלר, ג'וליה הורבט), אשר לפיולפיה העברית הישראלית היא יידיש שהחליפו לה את אוצר המילים שלה באוצר מילים עברי.
=="תשמו"ץ"==
'''תשמו"ץ''', [[ראשי תיבות]] של '''תרגום שומר משמעות וצליל''', הוא מונח ש[[תחדיש|טבע]] צוקרמן, והואתרגום מתייחסשל ל-[[:en:Phono-semantic matching|Phono-Semantic Matching]] (גם הוא מונח של צוקרמן), תחדיש המשלב צליל דומה ומשמעות דומה. ״סחר מכר" הוא תשמו"ץ של "שאַכער מאַכער" היידי.
דוגמה נוספת לתחדיש מסוג זה היא המילה "[[קוקית]]", שנקבעה כתרגום למילה האנגלית cookie ומשמעותה "מידע אודותעל הגולש שנשמר על ידי שה[[דפדפן]] במחשבשומר של הגולשבמחשבו". המילה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור [[קוקייה]], המטילה את ביציה בקניבקיני זרים. השימוש בתחדיש מסוג זה קיים בשפות רבות (שמיות, הודו-אירופיות וכו), וקייםוגם ברבדים קדומים של העברית. המילה מסתורין היא דוגמה לכך.{{הערה| ראו: https://he.wiktionary.org/wiki/מסתורין}}
לפי צוקרמן, הביטויים "כלי ראות", "כלי עיניים" ו"בתי עיניים" פינו את מקומם למילה "משקפיים", תשמו"ץ של [[חיים לייב חזן]] מ-1890 על בסיס סְקוֹפֶּאוֹ (אני מביט) היווני ו-שק"פ העברי.{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/830/671.html], גלעד צוקרמן, מעריב, 25/12/2008.}}
ספרו של גלעד צוקרמן [http://www.zuckermann.org/enrichment.html Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew] (מגע בין שפות והעשרה לקסיקלית בעברית הישראלית), שפורסם ב-2003, עוסק ברב-סיבתיות (multiple causation) ובתחדישים רב-מקוריים ב[[עברית ישראלית]], ב[[טורקית]], ב[[מנדרינית]], ב[[יפנית]] וב[[ערבית]].
בשנת 2008 יצא לאור בהוצאת [[עם עובד]] ספרו '''[[ישראלית שפה יפה]]'''. הספר גרםחולל לדיוניםדיונים ציבוריים סוערים, זכה לסקירה בעיתונות ונמכר בעותקים רבים.{{הערה|1=הספר [http://www.zuckermann.org/israelit.html ישראלית שפה יפה] הופיע ברשימת רבי-המכר של העיתון "[[הארץ]]", למשל ב-31 בדצמבר 2008, 7 בינואר 2009, 14 בינואר 2009, 21 בינואר 2009.}}
בשנת 2011 יצא לאור בהוצאת קרן הספר '''טינגו''', לושצוקרמן תרם צוקרמןלו שלושה פרקים על יידיש, אטימיתולוגיה ([[אטימולוגיה עממית]]) ו[[סלנג]] ישראלי.{{הערה|{{nrg|נמרוד דביר|סטיבן פריי מגיע לישראל|201/034|16 בינואר 2011|47|2}}}}
== ביקורת ==
צוקרמן הוא דמות שנויה במחלוקת בקרב עמיתיו. "הוא נחשב על ידי עמיתיו הישראלים גאון, או פרובוקטור".{{הערה|1= [http://www.haaretz.co.il/1.1199283 "עברית בשתי שקל"] – מאמר של עמרי הרצוג (הארץ, 30 בספטמבר 2008).}} המונח "ישראלית" שהוצעשהוא על ידיוהציע כדי לתאר את [[עברית ישראלית|העברית בת זמננו]] נתפס כפרובוקטיבי. [[משה בר-אשר]], נשיא [[האקדמיה ללשון העברית]], אמר על צוקרמן שבדומהשכמו ל[[נועם חומסקי]], גם הוא "חוקר טוב מאוד, שמסתכן בהשקעת מאמצי-סרק עקב עירוב בין בלשנות לפוליטיקה".{{הערה|1=הדברים נאמרו ל[[סוכנות ידיעות|סוכנות הידיעות]] [[רויטרס]], והתפרסמו בגרסה האנגלית של אתר‎[http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3333948,00.html] ynet ‎. }} [[רוביק רוזנטל]] ציין כי "צוקרמן הוא איש מבריק וידען, והוא מעלה תופעות חשובות", אך הוסיף "היריעה קצרה, גלעד, ואני שב ותוהה אחרי קריאת הספר, אם לא התאהבת במאבק שאינו נושא פירות, וחשיבותו אינה רבה, לייצר תיזה עצמאית. אני לא חושב שהיא מחזיקה מים, אם להשתמש בביטוי מאונגלז."{{הערה|רוביק רוזנטל, [http://www.ruvik.co.il/הטור-השבועי/2008/19122008.aspx הישראלית של גלעד צוקרמן], פורסם לראשונה ב"[[מעריב]]", 18 בדצמבר 2008.}}
ספרו "ישראלית שפה יפה" גרםקיבל לדיוניםגם ציבוריים סוערים וגם לביקורותביקורות לא מחמיאות.{{הערה|[[ישראלית שפה יפה#ביקורת על הספר|ביקורות על הספר]]}}
==לקריאה נוספת==
|
