הסכם ריבנטרופ–מולוטוב – הבדלי גרסאות

בשלב זה מגמות התוקפנות וההשתלטות של השלטון הנאצי עברו מרטוריקה לפעולה. ב-12 במרץ 1938 [[אוסטריה]] סופחה לגרמניה ([[אנשלוס]]) והפכה למחוז ברייך הגרמני. פעולה זו הביאה להתעצמות כוחה של גרמניה עם השתלטותה על המשאבים, התעשייה והחימוש האוסטריים והיוותה בסיס להמשך כיבושיה. למרות שאיחוד בין אוסטריה לגרמניה נאסר ב[[הסכם ורסאי]], מדינות המערב לא מנעו את הסיפוח בתקווה ש[[היטלר]] יסתפק בסיפוח אוסטריה ולא ישתלט בכוח על שטחים נוספים. אולם מיד לאחר האנשלוס החל היטלר לדרוש מצ'כוסלובקיה את חבל הסודטים, ובקיץ [[1938]] הורה לו[[ורמאכט]] להתכונן לפלישה אליו. בריטניה וצרפת שוב נכנעו לדרישותיו והחבל סופח לגרמניה בעקבות [[הסכם מינכן]], שנחתם ב-[[29 בספטמבר]] 1938. בשלב זה היה ברור לצדדים השונים כי למרות הסכם אי התוקפנות שנחתם בין גרמניה לפולין ב-1934{{אנ|German–Polish Non-Aggression Pact}}, המטרה הבאה של היטלר במזרח אירופה היא פולין, ואכן באוקטובר 1938 שר החוץ הגרמני [[יואכים פון ריבנטרופ]] העלה בפני השגריר הפולני בגרמניה את הדרישה למסירת [[העיר החופשית דנציג]] לידי גרמניה. במהלך אוגוסט [[1939]] הגיעו הדברים לידי משבר והיטלר הצהיר כי פניו למלחמה. היטלר לא חשש ממדינות [[המערב]], אך חשש מתגובת ברית המועצות לה גבול משותף עם פולין, ולכן לא תקף לפני שנחתם [[הסכם ריבנטרופ מולוטוב]] שאיפשר את ביצוע תוכניתו לכיבושה של פולין<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.history.com/topics/world-war-ii/german-soviet-nonaggression-pact|הכותב=|כותרת=German-Soviet Nonaggression Pact|אתר=history.com|תאריך=June 7, 2019}}</ref>.

[[יוסיף סטלין]], שליטה של ברית המועצות באותה עת, הבין שהוא זקוק לפרק זמן שיאפשר לו לבנות את [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]] שלא היה מוכן למלחמה עקב [[הטיהורים הגדולים]] שנערכושערך בשנות ה-30, וההסכם הבטיח שלא ייאלץ להילחם בגרמניה לפני שהצבא יהיה מוכן. מעבר לחוסר המוכנות הצבאי, סטלין, שחזה באוזלת ידו של המערב לאחר האנשלוס ו[[צ'כוסלובקיה|סיפוח חבל הסודטים]] לא סמך על עזרת המערב, וזאת גם על רקע היחסים הרעועים בין ברית המועצות למערב עקב החששחששם של מנהיגי המערב מה[[קומוניזם]]. שיקול נוסף היה הרצון בהשלטת הקומוניזם באזורי השפעה שההסכם יעביר לידיו, וברצון למחוק את חרפת [[הסכם ברסט-ליטובסק]].