הסכם ריבנטרופ–מולוטוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hanmir53 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Hanmir53 (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 20:
תוצאות מלחמת העולם הראשונה היו הרסניות בעיקר ל[[רפובליקת ויימאר]] אך גם לברית המועצות שנאלצה לחתום ב-1918 על [[חוזה ברסט-ליטובסק]] שכלל ויתור על שטחים נרחבים במערבה. באפריל 1922 שתי המדינות חתמו על [[הסכם רפאלו (1922)|הסכם ראפאלו]] שכלל וויתור על תביעות הדדיות, ובהמשך, בשנת 1926 על הסכם ברלין שהבטיח את הנייטרליות שלהם במקרה שאחת מהן תותקף. אולם עליית [[המפלגה הנאצית]] לשלטון בגרמניה בתחילת שנות ה-30 הגבירה את המתח בין שתי המדינות ובין גרמניה למדינות הסלאביות לאור האידאולוגיה הגזענית הנאצית, שבין השאר קישרה בין ה[[קומוניזם]] ליהדות. בהמשך, [[מלחמת האזרחים בספרד]] בשנת 1936 הפכה לזירה נוספת של התנגשות בין שתי המדינות כשכל אחת מהן תמכה בצד אחר של המלחמה, וחתימתו של [[הסכם אנטי-קומינטרן]] בין [[גרמניה הנאצית]] ובין [[האימפריה היפנית]] ב-[[25 בנובמבר]] [[1936]] אליו הצטרפה [[איטליה הפאשיסטית]] ב-[[1937]] הגבירה גם היא את המתיחות בין שתי המדינות.
 
בשלב זה מגמות התוקפנות וההשתלטות של השלטון הנאצי עברו מרטוריקה לפעולה. ב-12 במרץ 1938 [[אוסטריה]] סופחה לגרמניה ([[אנשלוס]]) והפכה למחוז ברייך הגרמני. פעולה זו הביאה להתעצמות כוחה של גרמניה עם השתלטותה על המשאבים, התעשייה והחימוש האוסטריים והיוותה בסיס להמשך כיבושיה. למרות שאיחוד בין אוסטריה לגרמניה נאסר ב[[הסכם ורסאי]], מדינות המערב לא מנעו את הסיפוח בתקווה ש[[היטלר]] יסתפק בסיפוח אוסטריה ולא ישתלט בכוח על שטחים נוספים. אולם מיד לאחר האנשלוס החל היטלר לדרוש מצ'כוסלובקיה את חבל הסודטים, ובקיץ [[1938]] הורה לו[[ורמאכט]] להתכונן לפלישה אליו. בריטניה וצרפת שוב נכנעו לדרישותיו והחבל סופח לגרמניה בעקבות [[הסכם מינכן]], שנחתם ב-[[29 בספטמבר]] 1938. בשלב זה היה ברור לצדדים השונים כי למרות הסכם אי התוקפנות שנחתם בין גרמניה לפולין ב-1934{{אנ|German–Polish Non-Aggression Pact}}, המטרה הבאה של היטלר במזרח אירופה היא פולין, ואכן באוקטובר 1938 שר החוץ הגרמני [[יואכים פון ריבנטרופ]] העלה בפני השגריר הפולני בגרמניה את הדרישה למסירת [[העיר החופשית דנציג]] לידי גרמניה. במהלך אוגוסט [[1939]] הגיעו הדברים לידי משבר והיטלר הצהיר כי פניו למלחמה. היטלר לא חשש ממדינות [[המערב]], אך חשש מתגובת ברית המועצות לה גבול משותף עם פולין, ולכן לא תקף לפני שנחתם [[הסכם ריבנטרופ מולוטוב]] שאיפשר את ביצוע תוכניתו לכיבושה של פולין<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.history.com/topics/world-war-ii/german-soviet-nonaggression-pact|הכותב=|כותרת=German-Soviet Nonaggression Pact|אתר=history.com|תאריך=June 7, 2019}}</ref>.
 
=== מניעים ===
[[יוסיף סטלין]], שליטה של ברית המועצות באותה עת, הבין שהוא זקוק לפרק זמן שיאפשר לו לבנות את [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]] שלא היה מוכן למלחמה עקב [[הטיהורים הגדולים]] שנערכושערך בשנות ה-30, וההסכם הבטיח שלא ייאלץ להילחם בגרמניה לפני שהצבא יהיה מוכן. מעבר לחוסר המוכנות הצבאי, סטלין, שחזה באוזלת ידו של המערב לאחר האנשלוס ו[[צ'כוסלובקיה|סיפוח חבל הסודטים]] לא סמך על עזרת המערב, וזאת גם על רקע היחסים הרעועים בין ברית המועצות למערב עקב החששחששם של מנהיגי המערב מה[[קומוניזם]]. שיקול נוסף היה הרצון בהשלטת הקומוניזם באזורי השפעה שההסכם יעביר לידיו, וברצון למחוק את חרפת [[הסכם ברסט-ליטובסק]].
 
[[אדולף היטלר]] מצידו רצה להבטיח שיוכל לפלוש לפולין מבלי שיתקל בהתנגדות של ברית המועצות. כמו כן ההסכם הבטיח להיטלר את החזית המזרחית ואיפשר לו להפנות את כוחותיו לעבר המערב ללא חשש ממתקפה רוסית במזרח. הוא שיער שהסכם עם ברית המועצות יחליש את ערנותה, ובמקרה של סכסוך עמה, כיבוש פולין יאפשר שיפור עמדות אסטרטגי כלפיה. בנוסף לכך היטלר רצה למנוע הסכם של המערב וברית המועצות נגדו.