תשעה באב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 202:
 
===תפילת מנחה===
בכמה מקהילות [[צפון אפריקה]] אומרים לפני [[תפילת מנחה]] פיוטי נחמה, כדוגמת הפיוט "ארץ חפץ נדחיך"{{הערה|1=[http://old.piyut.org.il/textual/290.html פיוט "ארץ חפץ"].}} ל[[ריב"ש]]. בקהילות גאורגיה נוהגים לומר לפני תפילת מנחה, את "פרשת העקידה", ולאחר מכן את הקטע "ריבונו של עולם" עד המילים "והארץ אזכור". בקהילות אשכנז אומרים [[שיר של יום]] ושאר פיסקאות שהושמטו משחרית. בשאר הקהילות מתחילים כבכל יום עד לאחר אמירת חצי [[קדיש]] שאחר [[אשרי יושבי ביתך|אשרי]]. למנהג איטליה, שאומריםאומרים [[ובא לציון]] בתעניותכמו בכל תעניות, ואומרים כוללים בו את הפסוק "ואני זאת בריתי" שהושמט בשחרית. לאחר מכן מוציאים [[ספר תורה]] וקוראים את פרשת "ויחל משה"{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|לב|יא|יד}} ו{{תנ"ך|שמות|לד|א|י}}}} כבכל [[תענית ציבור]]. הספרדים והתימנים מפטירים "שובה ישראל".{{הערה|1= {{תנ"ך|הושע|יד|ב|י}}}} הספרדים מוסיפים גם פסוקים מ[[מיכה]].{{הערה|1={{תנ"ך|מיכה|ז|יח|כ}}}} ה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]] מפטירים "דרשו ה' בהימצאו"{{הערה|1={{תנ"ך|ישעיהו|נה|ו|ח}}}} כפי מנהגם בכל תענית. אצל חלק מיהודי תימן נהוג כדעת ה[[רמב"ם]] שלא להפטיר כלל במנחה של תשעה באב.
 
בתפילת [[שמונה עשרה]] מוסיפים בברכת "[[ברכת ירושלים|בונה ירושלים]]" בכל הקהילות את '''[[תפילת נחם]]''', העוסקת בציפייה ש[[בית המקדש השלישי]] יבנה במהרה. בקהילות הספרדיות בהן משנים את נוסח ה[[קדושה (תפילה)|קדושה]] ו[[ברכת שים שלום]] בשחרית, בתפילת מנחה אומרים את הנוסח הרגיל. כמו כן אומרים [[ברכת כהנים]] גם בקהילות שלא עושים בשחרית - ברוב המקומות נוהגים לעשות ברכת כהנים רק כשמתפללים סמוך ל[[שקיעה]],{{הערה|אולם ה[[חזון איש]] (או"ח סימן כ') סובר שיעלו אפילו במנחה גדולה.}} אבל נוהגים האשכנזים לומר על כל פנים או"א ברכנו בברכה המשולשת.{{הערה|רמ"א או"ח קכט:ב.}}