תנועת נוער – הבדלי גרסאות

לפני [[המהפכה התעשייתית]] לא היה קיים מושג ה[[התבגרות|נעורים]] והוא התפתח רק כאשר נוצר פער ריק בין תקופת הילדותה[[ילדות]], חסרת האחריות והדאגות, לבין הבגרותה[[בגרות]], המתאפיינת בלקיחת אחריות, הקמת [[משפחה]] ורכישת מקצוע. את תנועות הנוער הקימו אנשים שבער בהם היצר שכיום ניתן להתייחס אליו כאל מרדנות, ולכן תנועות הנוער קיבלו את אופיין כמות שהוא – שואף לפשטות של הדברים, כמיהה למקורות (לעיתים הפיזיים אך בעיקר הרוחניים), דוגל בגילוי הלב, ושואף לשבירת ה[[ניכור]] שבין אנשים. מתוך אלו נבעו קודי ההתנהגות האופייניים לתנועות הנוער: [[טיול|טיולים]] בטבע, הדגשת השיחות בין אנשים, וכן תוכן אוטונומי ושונה של כל תנועה.

הרכז (נקרא גם קומונר או מרכז) בתנועת הנוער הוא מדריך [[בגרות|בוגר]] שתפקידו הוא ניהול הסניף. תפקיד זה קיים ברוב תנועות הנוער, לדוגמה [[הצופים]] [[הנוער העובד והלומד]], [[בני עקיבא]], [[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]], [[אריאל (תנועת נוער)|אריאל]], [[השומר הצעיר]] ומכבי צעיר. תפקיד הרכז לנהל את הפעילות השוטפת של הסניף: הפעלת החניכים, ליווי והנחית המדריכים והמתנדבים ב[[שנת שירות|שנת השירות]] (הש"שנים). מידת המעורבות של הרכז בפעילות משתנה בהתאם לאופי התנועה, צורכי הסניף וצרכי התנועה אליה הרכז משתייך. תפקידו יכול לכלול הנחיה בלבד של המדריכים או הדרכה בפועל של קבוצות חניכים, ארגון פעילות או פיקוח בלבד על בני הנוער שמארגנים פעילות.