אפרים סידון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: תיקון קישור
שורה 7:
אפרים סידון נולד ב[[תל אביב]] וגדל ב[[רמת גן]]. לאחר שירותו הצבאי שהה מספר שנים בקיבוץ [[ניר יצחק]] ולאחר מכן למד [[היסטוריה]] ו[[תיאטרון]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] ב[[ירושלים]], שם המשיך להתגורר שנים רבות. בהיותו ב[[קיבוץ]] שיחק ב[[מחזה]] "[[מחכים לגודו]]" והמשיך לשחק גם בהיותו [[סטודנט]]. הוא החל את כתיבתו ב[[עיתון]] הסטודנטים "[[פי האתון]]", בו השתתפו בכתיבה סאטירית גם [[ב. מיכאל]], [[קובי ניב]] ו[[חנוך מרמרי]]. חבורה זו המשיכה ל"zoo הארץ", מדור ה[[סאטירה]] של ה[[שבועון]] "[[העולם הזה]]" שהופיע בין [[1973]] ל-[[1976]] (ש{{פירושון|לקט}} ממנו בשם "[[זו ארץ זו|ZOO ארץ ZOO?]]" יצא בשנת [[1975]]). בשנים [[1974]]–1976 יצרה החבורה את "[[ניקוי ראש]]" סדרת הסאטירה הנודעת של [[הטלוויזיה הישראלית]], כתבה את ה[[קברט]]ים הסאטיריים "איך אנחנו נראים" (1972) ו"המלחמה האחרונה" (1974) שהוצגו בתיאטרון "[[תיאטרון בימות|בימות]]" ובנוסף כתב גם לתוכנית "[[זהו זה]]" בראשיתה.
 
ב[[שנות השמונים]] כתב סידון יחד עם [[ב. מיכאל]] את הסדרה הקומית המצליחה "[[קרובים קרובים]]" שהציבה מראה עקומה על המשפחה הישראלית ה"ממוצעת" ועסקה גם בסאטירה. בשנות התשעים כתב סדרת טלוויזיה קומית נוספת בשם "[[חצי המנשה (סדרת טלוויזיה)|חצי המנשה]]". שתי הסדרות שודרו ב[[הטלוויזיה החינוכית|טלוויזיה החינוכית]].
 
לאורך כל שנות השמונים, כתב סידון מערכונים רבים ששודרו בתוכנית הבידור "[[סיבה למסיבה]]" של [[הערוץ הראשון]] (ערוץ הטלוויזיה היחידי באותה עת), בהם חיקה הבדרן [[טוביה צפיר]] דמויות של פוליטיקאים ישראלים. במיוחד זכור השיר הפארודי "עם אחד עם שר אחד" (פרפראזה על שיר ההתרמה "עם אחד עם שיר אחד"), בו גילם צפיר כמה משרי ממשלת האחדות של [[יצחק שמיר|שמיר]] ו[[שמעון פרס|פרס]]. הוא גם כתב מספר תוכניות בידור סאטיריות שהועלו על הבמה בכיכובו של צפיר, כשאחת המצליחות שבהן הייתה "חגיגות סיום הרוטאציה" בשנת [[1986]]. סידון כתב גם לתוכנית הסאטירה הטלוויזיונית "האגף הסגור" ששודרה בין השנים [[1990]]–[[1991]].