אולף שירמר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: חשד למילים בעייתיות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 9:
בין 1995 ל-1998 כיהן שירמר כמנצח הראשי של [[התזמורת הסימפונית הלאומית של דנמרק]]. תקופת כהונתו כמנצח נחלה הצלחה ניכרת, והצליל העשיר שהיניב ניצוחו על התזמורת משך כמה מנצחים [[רוסיה|רוסים]], כמו [[גנאדי רוז'דסטוונסקי]] ו[[דמיטרי קיטאיינקו]] אל [[קופנהגן]], שם ניצחו על יצירות מאת [[פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי|צ'ייקובסקי]] ו[[דמיטרי שוסטקוביץ'|שוסטקוביץ']]. שירמר ניצח על אופרות אחדות בתקופתו ב[[דנמרק]], בעיקר מאת [[קרל נילסן]], שכלפיו חש "קרבה מיוחדת". "המדריך הגולמי לאופרה" אמר, שבניצוחו על "שאול ודוד" "מביא שירמר עליצות פלסטאפית לפרטיטורה הססגונית של נילסן".
ניצוחו של שירמר קיבל ביקורות מנוגדות. [[גרמופון]] האשים אותו ב-2005 בחוסר אמפתיה וב"תחושה כמו-אופראית" באחת מן האופרות שלו, זאת בניגוד למאמר משנת 1999 באותו כתב-עת שקבע, כי שירמר הגיש "ביצוע אידיומטי חמים". ב[[דויטשה אופר ברלין]] ניצח מאז 1985 על ההפקה הבימתית הראשונה של "תמונות מחיי הקדושה יוהנה" מאת [[ואלטר בראונפלס]], על "לולו" של [[אלבן ברג]], "סאלומה", "אראבלה" ו"האשה ללא צל" של [[ריכרד שטראוס]] ו[[טנהויזר]] של [[ריכרד וגנר|וגנר]]. בשנת 1999 ניצח על ביצוע הבכורה של האופרה "מוות ושטן" של [[גרד קיר]] באופרה של [[גראץ]]. ב[[קונצרט]]ים, ניצח על [[הפילהרמונית של וינה]], [[הפילהרמונית של ברלין]],
שירמר התמנה לפרופסור בבית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון ב[[המבורג]] בשנת 2000, שם הורה אנאליזה מוזיקלית ו[[דרמטורגיה]] מוזיקלית. מאז 2006, הוא מכהן כמנצח ראשי של [[תזמורת הרדיו של מינכן]].
מאז 2009 שירמר מכהן כמנהל מוזיקלי כללי של [[האופרה של לייפציג]]. ב-23 במרץ 2011 נבחר אולף שירמר למנהל האופרה של לייפציג, למשך חמש שנים החל באוגוסט 2011. כאן הכין וניצח על "[[הנזל וגרטל (אופרה)|הנזל וגרטל]]" של [[אנגלברט הומפרדינק]], [[חליל הקסם]] של מוצרט, "לה בוהם" של [[ג'אקומו פוצ'יני|פוצ'יני]], "אלקטרה" של ריכרד שטראוס, [[מקבת' (ורדי)|מקבת']] של [[ג'וזפה ורדי|ורדי]], "לוהנגרין", "[[טבעת הניבלונגים
{{ציטוט|תוכן=הניצוח של אולף שירמר לא משך תשומת לב אל עצמו, אך היה זה הישג בולט לשרת הן את ה[[פרטיטורה]] והן ההפקה ללא סתירה נראית לעין. הישג כזה יכול לנבוע רק מלימוד יסודי של הפרטיטורה המאתגרת הזאת בריבוי המודולציות שבה - עד כמה היא "דרמת מוזיקה"? - ומן היכולת לתקשר את ההבנה הזאת.}}
| |||