ויקיפדיה

הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
קידוד קישורים, הסרה (יש לציין, יחד), החלפה (אם, אף על פי ש)
שורה 1:
'''פוסט-טראומה מורכבת''' (ב[[אנגלית]]: '''Complex post-traumatic stress disorder''', בקיצור '''C-PTSD'''), היא [[הפרעה נפשית|הפרעה]] [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] שנגרמת בעקבות חשיפה ממושכת, חוזרת ונשנית לאירועים פוגעניים מעשי ידי אדם המסכנים את שלמותו הפיזית והנפשית של האדם. בעוד שפוסט-טראומה מאירוע בודד יכולה לנבוע מכל אירוע טראומטי, פוסט-טראומה מורכבת מתפתחת רק בתנאי שבי (פסיכולוגי או פיזי), בהם נפגעיה נתונים לשליטת הפוגע/ים ואינם יכולים להימלט. השליטה של הפוגע/ים יכולה לנבוע מכליאה פיזית, כמו בתי כלא, מחנות ריכוז, שבי פוליטי ומחנות לעבודת כפייה או משליטה פסיכולוגית היוצרת מחסומים סמויים מפני בריחה. למעשה, רוב מצבי השבי אינם כוללים מחסומים פיזיים אלא נובעים ממצבי תלות (כמו ילדים התלויים בהוריהם) או מצבי נחיתות (נחיתות כלכלית, חברתית, פסיכולוגית, חוקית ופיזית) ומדינמיקה של מערכת יחסים מתעללת של שליטה פסיכולוגית. רוב הסובלים מפוסט-טראומה מורכבת נפגעו כילדים, ורובם נפגעו מדמויות מוכרות וקרובות. פגיעה שבוצעה בילדות, מתבטאת בצורה יותר חריפה מכיוון שהאישיות של הילד התפתחה תחת תנאים של לחץ כרוני ושליטה, אשר יצרו עיוותים חמורים יותר באישיות לעומת מי שאישיותו התפתחה בתנאים רגילים. בנוסף, ילד אינו מסוגל לטפל בעצמו ולהגן על עצמו, והוא מפצה על כישלון המבוגרים בטיפול והגנה באמצעות מערכת לא בשלה של הגנות פסיכולוגיות. ההגנות הללו, אף שהן מועילות להתמודדות עם רגעי הטראומה, הופכות להיות דרך החיים של הילד ומתפתחות ל[[פתולוגיה]].{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0|{{צ-ספר|מחבר=ג'ודית הרמן|שם=טראומה והחלמה|מתרגם=עתליה זילבר|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1992}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:1|{{צ-ספר|מחבר=Fonagy, P. Gergely, G. Jurist, EL., & Target, M.|שם=Affect Regulation, Mentalization, and the Development of the Self.|מו"ל=New-York, Other Press|שנת הוצאה=2002}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2|{{צ-מאמר|מחבר=Judith Lewis Herman|שם=Complex PTSD: A syndrome in survivors of prolonged and repeated trauma|כתב עת=Journal of Traumatic Stress}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:4}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:5|{{צ-מאמר|מחבר=Grant Hilary Brenner|שם=6 Ways That a Rough Childhood Can Affect Adult Relationships|כתב עת=Psychology Today|שנת הוצאה=2018|קישור=https://www.psychologytoday.com/us/blog/experimentations/201707/6-ways-rough-childhood-can-affect-adult-relationships}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:8|{{צ-מאמר|מחבר=Julian D. Ford; Damion Grasso; Carolyn Greene; Joan Levine; Joseph Spinazzola; and Bessel van der Kolk|שם=Clinical Significance of a Proposed Developmental Trauma Disorder Diagnosis: Results of an International Survey of Clinicians|כתב עת=The Journal of Clinical Psychiatry|שנת הוצאה=2013}}}} יחד עם זאת, גם כאשר השבי הפסיכולוגי או הפיזי מתרחש בבגרות, הוא יכול למחוק את מנגנוני ההגנה היעילים שפיתח בילדותו. פוסט-טראומה מורכבת שונה מפוסט-טראומה מאירוע חד פעמי בכך שהיא פוגעת במנגנונים שמאפשרים הסתגלות לחיים והתמודדות איתם, בעוד שפוסט-טראומה מאירוע בודד יוצרת משבר במנגנונים הקיימים. פוסט-טראומה מאירוע בודד ניתן לדמות להתמוטטות פתאומית של קומות בבניין, בעוד שפוסט-טראומה מורכבת דומה יותר להריסה שיטתית של יסודות הבניין או לפגיעה ביכולת לכונן יסודות כאלו.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:1}}
 
גם הסובלים מפוסט-טראומה וגם הסובלים מפוסט-טראומה מורכבת חווים סימפטומים של עירור-יתר (מצב של דריכות קבועה, כאילו הסכנה עלולה לחזור בכל רגע), פלישה (חווית האירוע כאילו הוא חוזר ונשנה ברציפות בהווה, ניתוק) וצמצום (קהות רגשית, תחושת חוסר-אונים), אך פוסט-טראומה מורכבת כוללת בנוסף, שינויים בוויסות של דחפים ורגשות, שינויים בקשב ובתודעה, עיוותים בתפיסת העצמי ותפיסת האחר, קושי בהבנה וקריאת משמעויות, עיוותים בתפיסת הפוגע ובקשרים עם אחרים. אלה מתבטאים במגוון תופעות הכוללות קשיים בקיום מערכות יחסים, בעיות בקיום התקשרות בין-אישית, חוסר ביטחון מתמשך, [[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]], [[פגיעה עצמית|פגיעות עצמיות]], [[דיכאון קליני|דיכאון]], [[הפרעת אישיות|הפרעות אישיות]], נתקים בזיכרון, ושחזורים תכופים של המצבים הפוגעניים ([[רה-ויקטימיזציה]]). המונח תואר לראשונה בשנת 1992 על ידי [[ג'ודית הרמן]] בספרה "טראומה והחלמה" ובמאמר שליווה את הספר. אף שיש מחקר וכתיבה ענפה על פוסט-טראומה מורכבת ונעשה בה שימוש שוטף ומקובל בספרות המקצועית ובשיח הטיפולי, הקטגוריה עדיין לא נכנסה לאף אחד מהמדריכים הפסיכיאטריים ([[DSM|DSM-5]], [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]] ,[[ICD|ICD-10]]).{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/complex-posttraumatic-stress-disorder.html|הכותב=דניאלה עמרמי וצוות מכון טמיר|כותרת=טראומה מורכבת: C-PTSD - מהי טראומה מורכבת ואיך מטפלים בה?|אתר=|תאריך=}}}}
שורה 6:
 
== סוגי פוסט-טראומה ==
הפרעה פוסט-טראומטית מתבטאת בשיבוש חמור באיכות החיים ובתפקוד בעקבות חשיפה לאירועים טראומטיים. ישנם שני סוגים של הפרעות פוסט-טראומטית: רגילה ומורכבת.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:9|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hadas-haramati.co.il/2015/01/%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98פוסט-%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94טראומה/|הכותב=הדס הרמתי|כותרת=פוסט-טראומה|אתר=|תאריך=}}}}
 
===הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)===
{{ערך מורחב|הפרעת דחק פוסט-טראומטית}}
 
הפרעה זו יכולה להתפתח לאחר חשיפה לאירוע מסכן חיים, כמו מעורבות או צפייה בתאונת דרכים, לידה קשה, פיגוע טרור, קרב, שוד, תקיפה מינית, שריפה, התקף חרדה, התקף לב וכדומה. אין הכרח שהאירוע יהיה קיצוני על-פי אמות מידה אובייקטיביות, ומספיק שהוא עורר אימה בחוויה הסובייקטיבית של הפרט. האירוע מלווה בתחושות של חוסר ישע, פחד עז ואובדן שליטה. בעת סכנה, מערכת העצבים הסימפתית מתעוררת, מזרימה אדרנלין, מנתבת את כל האנרגיה למיקוד בסיטואציה המידית ויוצרת מצב של דריכות. סכנה יכולה ליצור גם אימה, פחד וכעס וגם ניתוק. כל השינויים האלה בעירור, בתשומת הלב, בתפיסה וברגש הן תגובות נורמליות והסתגלותיות אך כאשר אין כל תועלת בפעולה ואי אפשר להילחם או להימלט, מערכת ההגנה העצמית מושבתת וחסר הישע בורח לא דרך פעולה בעולם הממשי אלא באמצעות שינוי מצב התודעה שלו. ההשבתה של מערכת ההגנה מובילה לשיבושים בתפקוד התקין של המערכת. כל מרכיב בתגובה הרגילה לסכנה שנעשה חסר תועלת, נוטה להתמיד זמן רב לאחר שחלפה הסכנה. האירוע הטראומטי יוצר שינויים עמוקים ומתמידים בעירור הגוף, ברגש, בהכרה ובזיכרון.
 
הסימפטומים המרכזיים של פוסט טראומה מאירוע בודד הם "עירור יתר", "פלישה" ו"צמצום". "עירור יתר" נובע מפגיעה בפעולה התקינה של מערכת העצבים הסימפתית עקב האירוע הטראומטי. המערכת נמצאת במצב של עירור גופני תמידי. עירור זה מוביל לתגובות בהלה, ערנות יתר, דריכות לקראת סכנה ובעיות בשינה. פלישה נובעת מהדרך בה הזיכרון מקודד טראומה. היא מקודדת בצורת זיכרון לא-נורמלית, המתפרצת מעצמה אל התודעה הן בהקיץ, כהבזקי זיכרון (פלאשבקים) והן בשינה כסיוטים טראומטיים. זיכרונות אלה נחווים פעמים רבות עם כל עוצמתו הרגשית של האירוע המקורי. אירועים קטנים, ריחות, או תזכורות חסרות חשיבות לכאורה יכולות לעורר את הזיכרון. "צמצום" הוא התוצאה של הניתוק בין האירוע למשמעותו בתודעה. האירוע הטראומטי נרשם בתודעה אך הוא מנותק ממשמעותו, התפיסה נעשית קהה, מעוות, מלווה באלחוש חלקי או באובדן תחושות מסוימות. השינויים התפיסתיים האלה מלווים בתחושת אדישות, ריחוק רגשי וסבילות עמוקה (ויתור על יוזמה ומאבק). מצבי התודעה האלה מגנים מפני כאב גדול מנשוא והם יעילים בעת האירוע הטראומטי, אך הם מתמידים גם לאחר שהאירוע הטראומטי חלף. נפגעי טראומה נעים בין תחושות הפלישה ותחושות הצמצום ופעמים רבות מגבילים את חייהם בשביל ליצור הרגשה של ביטחון, שליטה וניסיון להימנע מחווית הפלישה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}} אחת מהדרכים להימנע מתחושות הפלישה והצמצום והטלטלות ביניהן היא בריחה באמצעות ניתוק, הן דרך דיסוציאציה והן דרך הפרעות אכילה, פגיעות עצמיות, שימוש בחומרים ממכרים (אלכוהול וסמים), ועוד. אלה משמשים להרגעה עצמית, תחושת שליטה מדומה והקלה רגעית.
 
לסיכום, עירור יתר משקף את הציפייה המתמדת לסכנה וכולל קושי בהירדמות ובשינה, עצבנות והתפרצויות זעם, [[קשיי ריכוז|קשיים בריכוז]], רגישות יתר לרעשים ודריכות קבועה. פלישה קשורה לחותם של הטראומה שעולה דרך סיוטי לילה, [[פלשבק (פסיכולוגיה)|פלאשבקים]], הזיות בהקיץ ומצוקה לאור כל מה שמזכיר את הטראומה. הצמצום הוא ניסיון להימנע מרגשות ומחשבות הקשורים בטראומה; ניסיון להימנע מפעילות, מקומות ואנשים הקשורים בטראומה; שכחה של חלק חשוב באירוע; הפחתת עניין בפעילויות ופיתוח התנהגויות [[פוביה|פוביות]]; תחושת ריחוק, ניתוק, קהות וניכור מהרגשות ומאחרים; צמצום קשת הרגשות; חוסר תקווה לעתיד.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:15|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/sexual-assault.html|הכותב=לי-את פרי לרר|כותרת=התמודדות עם פגיעה מינית - טיפולים, מחקרים והתמודדות טיפולית|אתר=מכון טמיר לפסיכותרפיה|תאריך=}}}}
שורה 19:
===פוסט-טראומה מורכבת (Complex PTSD)===
 
אבחנה זו נוצרה מכיוון שהאבחנה "הפרעת לחץ פוסט-טראומתי" לא תיארה במדויק את כלל ההשלכות של הימצאות במצבי שבי, אלא הייתה מבוססת על אבטיפוס של נפגעי קרב, אסון ואונס. "הפרעת לחץ פוסט-טראומתי" אינה לוקחת בחשבון את עיוותי האישיות המתרחשים בשבי. השבי גורם לנפגעים לשינויים אישיותיים הכוללים עיוותים בקשר ובזהות, ופוגעים בין היתר ביכולת השיפוט, בהבנת סכנה ובמערכות יחסים. נפגעים אלה מועדים במיוחד לפגיעה חוזרת. מצבי חיים הגורמים להפרעה כוללים [[התעללות מינית בילדים|התעללות מינית]] ממושכת בילדות, חשיפה חוזרת ל[[אלימות|אלימות פיזית]], נפשית ומינית, הזנחה מתמשכת בילדות, הימצאות במחנות ריכוז, עבודת כפייה, שבי צבאי, הימצאות ב[[זנות]], הימצאות ב[[כת]] ועוד. מי שסובל מפוסט-טראומה מורכבת, סובל גם מפוסט-טראומה, כך שהוא חווה עירור יתר, צמצום ופלישה, אך בנוסף חווה שיבושים חמורים במערכות החשיבה, החושים והרגש שיוצרים קשיים בוויסות רגשי וביחסים, פיצול פסיכולוגי, בעיות בריאותיות, נתקים בזיכרון ושחזורים תכופים של מצבים פוגעניים (רה-טראומטיזציה, וויקטימיזיציה). אחד המאפיינים המרכזיים שמבדילים את הטראומה המורכבת מהטראומה הבודדה הוא '''איבוד תפיסה קוהרנטית של העצמי ושל החיים'''. הנפגע חש שהוא אינו אנושי, כאילו שאינו שייך לבני האדם והוא מאבד אמון ותכלית בעולם ובחיים.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:9}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:14|{{קישור כללי|כתובת=http://wtc-anatgur.co.il/%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AAהשלכות-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AAנפשיות-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AAארוכות-%D7%98%D7%95%D7%95%D7%97טווח-%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9Dבנשים-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95נפגעו/|הכותב=ענת גור|כותרת=השלכות נפשיות ארוכות טווח בנשים נפגעות תקיפה מינית|אתר=|תאריך=}}}}
 
כמו בהפרעת דחק פוסט-טראומטית, גם מפוסט טראומה מורכבת ניתן להחלים ולשקם את הפונקציות שנהרסו. לעולם לא יהיה ניתן למחוק את הטראומה או ההתמודדויות שהיא הביאה איתה, אך ניתן לבנות מחדש מנגנונים בריאים של התמודדות כאשר מתמודדים ומטפלים במנגנונים שנהרסו.
שורה 74:
התעללות מינית גורמת לנזק נפשי משמעותי אשר חומרתו והיקפו מושפעים מגורמים שונים כמו גיל הילד בעת ההתעללות (ככל שקטן יותר כך הפגיעה קשה יותר), משך ההתעללות, מידת האלימות והאיומים הנלווים לפגיעה, הפרשי הגיל ומידת הקרבה המשפחתית למתעלל. בנוסף, משפיעים גורמים הקשורים בתגובת הסביבה, כמו הימצאות או היעדר דמות הורית מגוננת, מידת הסודיות הכרוכה במעשה וקבלת או היעדר טיפול מתאים עם חשיפת ההתעללות. ילדים שעברו התעללות מינית חווים את כל הסימפטומים וההשלכות של התעללות פיזית ונפשית ביחד עם עיוותים בתפיסה של המיניות, יחסי מין, אינטימיות, קרבה, ניצול ומגע. על פי מחקרים, בין 70% ל-90% מהעוסקים בשירותי מין עברו התעללות מינית בילדותם. ידוע כי התעללות מינית מובילה לתפיסה תועלתנית לגבי יחסי מין, שנתפסים כאמצעי להבטחת רגש ואינטימיות, או להבטחת צרכים חומריים כגון כסף, סמים, אלכוהול, מזון ואובייקטים אחרים.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:10|{{צ-מאמר|מחבר=Choi, H; Klein, C; Shin, M. S; Lee, H. J|שם=Posttraumatic stress disorder (PTSD) and disorders of extreme stress (DESNOS) symptoms following prostitution and childhood abuse|כתב עת=. Violence against women}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Reid, J. A., & Piquero, A. R|שם=On the relationships between commercial sexual exploitation/prostitution, substance dependency, and delinquency in youthful offenders|כתב עת=Child maltreatment}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:8}}
 
ילדים קטנים תלויים באופן מוחלט בהוריהם ובמבוגרים אחרים. תלות זו, המביאה את הילד להניח כי המבוגרים רוצים בטובתו, נלווית לנטייה הטבעית לציית למבוגרים והופכת את הילד לפגיע במיוחד להתעללות מינית ולזיהויה ככזאת: עד גילאי 5–6 שופט הילד את המעשים לפי תוצאותיהם, ולכן, כאשר הוא מתוגמל על האקט המיני, הוא עשוי שלא להבין כי נפגע. מרבית הילדים הנפגעים מינית הם בני פחות מ-8 בזמן התחלת ההתעללות המינית, כאשר 25% מהילדים הם בני 5 ומטה. בגילאים מאוחרים יותר עשוי הילד לזהות כי המעשה אסור, אך איומי המתעלל והבטחותיו עשויים למנוע ממנו את חשיפת ההתעללות ("הכל יהיה בסדר אם תשמור על זה בסוד", "אני אהרוג אותך ואת המשפחה שלך אם תספר למישהו"). כמו כן, ילדים רבים חשים אשמה או חוששים שייענשו על חלקם במעשה המיני (לעיתים מאחר שהמתעלל אמר להם כי הם פיתו / רצו במעשה). הרבה מאוד מהנפגעים חיים את חייהם ללא מודעות לפגיעה, עד שהם מספיק חזקים להיזכר בפגיעה ולהתמודד איתה ועם השלכותיה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:4|{{קישור כללי|כתובת=http://www.shmit.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9Dמאמרים/%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AAהתעללות-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AAמינית-%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9Dבילדים/|הכותב=נורית שמיט|כותרת=משמעות הגילוי של התעללות מינית בילדים|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:17|{{צ-ספר|מחבר=טילמן פרניס|שם=התעללות מינית בילדים: תיאוריה ודרכי טיפול|מו"ל=הוצאת אח|שנת הוצאה=1995}}}}
 
לילדים שעברו התעללות מינית יש מספר סימפטומים אפשריים, בנוסף לאלה של התעללות נפשית:{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:3}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.macom.org.il/definitions/child_sexual_abuse/child2/|הכותב=גלי - תרגום ממאמר|כותרת=התעללות בילדים|אתר=אתר מקום|תאריך=}}}}
שורה 112:
כמעט כל אסיר (כלא עקב עבריינות, מאסר פוליטי, מחנה פליטים וכו') חווה טראומה מתמשכת. שיעור החשיפה לאירועים טראומטיים או אלימים בקרב אסירים גברים נע בין 62% ל-100%, מעל פי 2 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. רבים מהאסירים עברו גם תקיפה פיזית או מינית. במקרים של מחנות פליטים ומאסרים פוליטיים או צבאיים, לרוב מדובר גם בעינויים.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:7}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Wolff, N., Mchugo, G., Shi, J., Huening, J., & Frueh, B. C.|שם=Screening for PTSD among incarcerated men: A comparative analysis of computer-administered and orally administered modalities|כתב עת=Criminal justice and behavior}}}}
 
מחקרים על פגיעות מיניות מראים כי 1 מכל 6 ילדים עובר פגיעה מינית במשפחה, אשר כמעט תמיד היא פגיעה מתמשכת. על פי המחקרים, אחוזי הפגיעה של ילדים וילדות עד גיל 12 זהים. אצל ילדים בנים, 87% ממקרי האונס והתקיפה המינית נעשים על ידי מישהו מוכר: אב, אח, גיס, דוד, בן-זוג, מורה, שכן, רופא, בעל מכולת, ועוד. אחד מכל שישה גברים יעבור תקיפה מינית שכרוך בה מגע במהלך חייו, ומתוך הנפגעים, פחות מ-5% ידווחו על הפגיעה בהם.
רוב מקרי האונס בגברים מתרחש לפני גיל 21, אך יש מקרים של פגיעות גם בגילאים מאוחרים יותר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.1202.org.il/local/telaviv/information/what-is/men/statistics-and-facts|הכותב=מרכז סיוע|כותרת=עובדות וסטטיסטיקה אודות פגיעה מינית בנערים ובגברים|אתר=|תאריך=}}}}
 
שורה 124:
הטיפול בפוסט-טראומה מורכבת שונה מטיפולים בהפרעות אחרות כי צריך לעבוד במקביל על מספר רבדים, העמוקים ביותר של האישיות. טראומה מורכבת משפיעה על האישיות כולה, במישור הרגשי, ההתנהגותי, התפקודי והבינאישי. מכיוון וההתעללות יוצרת בעיות בהתקשרות, בוויסות חושי, ברגש, בוויסות רגשי, יכולת הבעת רגשות ויכולת הבנת רגשות, תפיסה עצמית, תפיסת אחרים ותפיסת הפוגע, הטיפול בפוסט-טראומה מורכבת חייב לטפל בכל ההשלכות והביטויים של הפגיעה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:15}} בנוסף, מכיוון וחלק מהתוצאות של ההתעללות כוללים דיכאון, התמכרויות, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית ועוד, הטיפול חייב לכלול ייצוב המצב וטיפול במנגנוני ההתמודדות ההרסניים.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6}}
 
הטיפול בטראומה מורכבת ממוקד באדם, בחיים שלו, בהתמודדות ובהשלכות של הטראומה. ידוע כי טיפולים קצרי מועד עם מטרות ברורות כמו טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) או טיפול דינמי לבד אינם עובדים בטיפול בטראומה מורכבת. הטיפול חייב להיות רב מערכתי בגישה רב מודלית, עם מטפלים שמומחים בפוסט-טראומה מורכבת, בפגיעות מיניות והתעללויות. הטיפול כולל כמעט תמיד טיפול התנהגותי-דיאלקטי, DBT העובד על וויסות רגשי והתמודדות עם דחפים. בנוסף לכך, משלבים טיפול דינמי, טיפול תרופתי, טיפולי CBT ולעיתים טיפולים קבוצתיים, משפחתיים וזוגיים, וכן טיפול המשלב גוף וטיפול בתנועה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:18|{{קישור כללי|כתובת=https://www.voices.co.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9Cטיפול-%D7%91%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99בנפגעי-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94תקיפה-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AAמינית/|הכותב=בריאות הנפש מחלות נוירולוגיות|כותרת=טיפול בנפגעי תקיפה מינית|אתר=קולות הנפש|תאריך=}}}}
 
המטרות המרכזיות של הטיפול הם בראש ובראשונה העצמת המטופל. החזרת היכולת של המטופל להחליט עבור עצמו; בנייה וחיזוק יכולות התמודדות; הענקת משמעות לחוויות הכואבות; שיקום הגנות שנפגעו ויצירת אינטגרציה בין הידיעה לזיכרון, לרגש ולגוף. המטרה הסופית היא שהפגיעה לא תנהל את מערכות היחסים וההתנהלות בחיי היום-יום. הטיפול עוסק גם בשיקום היכולת לקשר בינאישי באמצעות חוויה מתקנת של יחסים עם מבוגר מיטיב, שכן קשר הרסני עם אדם הוא זה שיצר את הפגיעה, ויצירת קשר מחודש ומיטיב עם בני אדם (במערכות יחסים ומול החברה) הוא חלק מההחלמה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:15}}
שורה 157:
* במקרים של התעללות מינית צריך גם להבין ולהכיר את מנגנון הרה-טראומטיזציה ולטפל בהתנהגויות בעייתיות הקשורות למין.
 
הטיפול כאמור כולל כמעט תמיד כדורים ותרופות. התרופות המקובלות הן ממשפחות SSRI ו-SNRI, וכן משתמשים הרבה בקנאביס רפואי, שעוזר להתמודד עם סיוטי הלילה וקשיי השינה, עם החרדות, עם הדיסוציאציה ועוד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.medicalcannabis.co.il/%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%94מריחואנה-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AAרפואית-%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98לפוסט-%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94טראומה/|הכותב=אנונימי|כותרת=טיפול בפוסט-טראומה באמצעות קנביס רפואי|אתר=medicalcannabis|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.imcagro.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9Dמחקרים-%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9Dומאמרים/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9Dמאמרים-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9Dמדעיים/%D7%A7%D7%A0%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A1קנאביס-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99רפואי-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99לחולי-%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98פוסט-%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94טראומה.aspx|הכותב=Israel Madical Cannabis|כותרת=קנאביס רפואי לחולי פוסט-טראומה|אתר=Israel Madical Cannabis IMC|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://medican.co.il/%D7%A7%D7%A0%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A1קנאביס-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99רפואי-%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9Cלטיפול-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98בפוסט-%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94טראומה-ptsd/|הכותב=כותבי "מדיקאן- קנאביס רפואי"|כותרת=קנאביס רפואי לטיפול בפוסט-טראומה (PTSD)|אתר=מדיקאן – קנאביס רפואי|תאריך=}}}}
 
==== מסגרות טיפוליות ====
שורה 168:
אנשים הסובלים מפוסט-טראומה מורכבת הנדרשים באשפוז, צריכים אשפוז סגור במחלקה ייעודית. מטרת האשפוז היא לעזור למטופל לשלוט בסימפטומים ולא שהסימפטומים ישלטו בו. זה מצריך מסגרת המונעת את השימוש בהפרעות הנפשיות. מסגרת אשר מבינה ומטפלת בכל ההתמכרות הנפשיות שהטראומה המורכבת כוללת כמו הפרעות אכילה, פגיעות עצמיות, שימוש באלכוהול וחומרים ממכרים והתקפי דיכאון, חרדה ודיסוציאציה, ולתת טיפול לכולן בו זמנית, תוך כדי שהמסגרת מאפשרת בנייה של מנגנוני התמודדות בריאים יותר. המטופל לא יוכל לוותר על הסימפטומים בקלות, והמערך הטיפולי צריך להתאים את הטיפול לסימפטומים הספציפיים של המטופל ולנקודות החוזק של המטופל. במקרים של פוסט-טראומה מורכבת, לא מתאים לבנות טיפול עם כללים וגבולות נוקשים ומקובעים, כי זה רק מחזק את התחושה של המטופל שלא רואים אותו והוא לא חשוב.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:19}}
 
הבעיה היא שאין כרגע הרבה מסגרות אשפוזיות כאלו. נכון לשנת 2019, פרט לשער מנשה - המאפשר אשפוז של שבועיים לייצוב הסימפטומים ואינו מעיף את המטופלות במידהאם והןהן פוגעות בעצמן, מביעות מחשבות אובדניות או מתקשות לאכול - אין אף מסגרת (בישראל) אשר מטפלת בכלל הסימפטומים הפסיכיאטריים הנובעים מטראומה מורכבת והמטפלים שלה מומחים לטראומה מורכבת. כרגע המחלקות האשפוזיות מחולקות למחלקות להפרעות אכילה בנפרד, מחלקות לטראומה מינית בנפרד ומחלקות פסיכיאטריות כלליות בנפרד, כאשר כל אחת מהן אינה מקבלת לטיפול מטופלים עם סימפטומים שונים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tasmc.org.il/Articles/Psychiatry/Pages/Lotem-center.aspx|הכותב=מרכז לטם - איכילוב|כותרת=טיפול בטראומה מינית - איכילוב: תהליך הקבלה והטיפול במרכז לטם|אתר=המרכז רפואי תל אביב על שם סוראסקי|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://shikum.sheba.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94המרכז_להפרעות_אכילה|הכותב=מרכז להפרעות אכילה - תל השומר|כותרת=מרכז להפרעות אכילה ומשקל|אתר=המרכז הרפואי על שם חיים שיבא תל השומר|תאריך=}}}}
 
עם זאת חשוב לציין כי, המודעות להתעללויות מיניות וההשלכות שלהם, עולה. ישנם כנסים על פוסט-טראומה מורכבת, הרצאות והשתלמויות. המחלקות השונות כן מתחילות להתעסק גם בהבנה של השלכות של התעללות וישנו פרויקט בשם 'אדמת מרפא' שעובד על הקמת כפר טיפולי לנפגעות התעללות מינית ופגיעות מיניות.
 
=== ילדים ומתבגרים ===
שורה 193:
בגלל הקושי האנושי להאמין במעשי זוועה וחוסר הרצון להתעסק בהם, חקר הטראומה הנפשית חייב להילחם בנטייה התמידית להשתיק את הרע שבטבע האדם דרך הטלת פגמים על הנפגע והפיכתו לסמוי מהעין. לאורך חלק נרחב מההיסטוריה לא ראו בתקופת הילדות תקופה חשובה או משמעותית, לא ראו בנפש סיבה למחקר ולהתעניינות רפואית, לא התייחסו לחוויות של כפייה כאל טראומה או פגיעה, לא האמינו בטיפול באמצעות דיבור ולא חקרו סיבות סביבתיות לבעיות התנהגותיות, גופניות או רגשיות.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}
 
עיסוק בהתעללות, בפגיעות מיניות או טראומות לא היה קיים עד לאמצע המאה התשע-עשרה. לפני כן, כאשר התייחסו למצבים שהיום נגדיר כהפרעות נפשיות, התייחסו לכך כפן התנהגותי שצריך לתקן אותו או להעניש עליו או התייחסו לכך כאל דיבוק שצריך לגרש, ולא התעסקו כלל בסיפור החיים של האדם. תיעוד על גברים במשברים נפשיים לא ניתן כמעט למצוא לפני המאה התשע עשרה, אף על פי שיש מספר אזכורים של גברים היסטריים אשר מתייחסים אליהם כנשיים ופגומים מלידה. עד מלחמת העולם הראשונה, לא ראו שמלחמות הובילו לתיעוד של גברים הסובלים מסימפטומים של הלם קרב.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.betipulnet.co.il/articles/%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9Dהתעללות_מינית_בילדים/|הכותב=צוות בטיפולנט|כותרת=התעללות מינית בילדים|אתר=בטיפולנט|תאריך=01.07.08}}}}
 
במאה התשע-עשרה בצרפת החלו לכתוב על פגיעות מיניות בתחום הקרימינולוגיה המשפטית. רופאי חדר מתים כתבו חוות דעת עבור בית המשפט במקרים של מוות או פציעה והחלו להתעניין בתחום של פגיעות מיניות. מספר מאמרים וספרים פורסמו בנושא, אך הם לא זכו לתפוצה רחבה או ליחס חברתי כלשהו.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:12|{{צ-ספר|מחבר=Masson, J. M|שם=The assault on truth: Freud's suppression of the seduction theory|מו"ל=Penguin Press|שנת הוצאה=1985}}}}
שורה 199:
הידיעה שפגיעות מיניות מתרחשות הייתה קיימת, אך הנושא לא היה בשיח הציבורי, החברתי, הרפואי או האישי.
 
הפעם הראשונה שהקשר בין התעללות מינית לבין מצבים פתולוגיים נחשף בצורה נרחבת היה בחיבור של פרויד בשם "האטיולוגיה של היסטריה" שפורסם בשנת 1895. פרויד קרא לכך "תאוריית הפיתוי הילדי" והאמין כי כל היסטריה נובעת מחשיפה לתכנים מיניים או התנהגות מינית שנכפתה על הילד טרם זמנה. הקהילה הרפואית לא קיבלה את התאוריה שלו כי הוא לא הסביר כיצד הגיע לתאוריה וכי הוא טען להכרחיות של פגיעה מינית כדי שתתפתח היסטריה וכמות המקרים ההיסטריים והחלת פגיעה מינית על כולם נראתה לא סבירה. עם המשך עבודתו של פרויד בקליניקה ובפסיכואנליזה עצמית, פרויד הפסיק להתעסק באירועים מיניים שאולי קרו ואולי לא קרו אלא החל להתעסק במנגנונים נפשיים של פנטזיות, בלי קשר להאם הייתה פגיעה מינית או לא. בעבודתו המאוחרת, פרויד הצהיר כי הפגיעות המיניות, שחשב שהיו המקור להיסטריה בסוף המאה ה-19, הן למעשה פנטזיות שלא התרחשו במציאות. למרותאף על פי שלאורך עבודתו הוא ציין מספר רב של פעמים שגילוי עריות הוא שכיח וחלק מהמטופלות של כן עברו התעללות מינית, אמרה זו סימנה את סופו של חקר ההשלכות של התעללות בילדות לאותה תקופה. למעשה הנזק שלה מורגש עד היום, למרות המחקר והמודעות. לאחר שפרויד הצהיר את הצהרתו הבעייתית, החלו להתייחס לנפגעות כנשים שהמציאו את הפגיעות או פנטזו את הפגיעות. החברה, המשטרה ובתי המשפט הפנימו את החשיבה הזו וניתן לראות אותה עד היום.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:12}}
 
נושא ההתעללויות המיניות חזר לשיח הרפואי והציבורי רק לאחר כשמונים שנה, כאשר נשים אקדמאיות ומטפלות פמיניסטיות החלו לחקור את מצבן של נשים וילדים במשפחה ובחברה, וראו כי הסימפטומים של פוסט-טראומה הנובעת מאירוע בודד אינם מתארים את מלוא ההשלכות שיש להתעללות מתמשכת על הנפש, ובמיוחד על הנפש של הילד. מאז הנושא עולה ויורד מהכותרות, כאשר כל פעם שהוא עולה, הוא נתקל בבקלש או תרעומת זמנית ואז נשכח שוב מעין הציבור. למשל בישראל, אף אחת מהמפלגות הגדולות לא מתייחסת כלל לטיפול בפגיעות מיניות בקמפיינים שלהם, התקציב לטיפול בנפגעי התעללות ובפוסט-טראומה מורכבת מאוד קטן, רשימות ההמתנה לטיפול ציבורי הן של שנה ומעלה, ואין מרכזי אשפוז מותאמים.
שורה 217:
== לקריאה נוספת ==
* '''הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות''' (2004). עורכות צביה זליגמן וזהבה סולומון. הוצאת הקיבוץ המאוחד ומרכז אדלר, אוניברסיטת תל אביב.
* הרמן, ג'ודית (1992). '''טראומה והחלמה'''. תרגום עתליה זילבר. תל אביב: הוצאת עם עובד.
*יעל להב וזהבה סולומון (עורכות), '''משחזור לזיכרון, טיפול בטראומה נפשית''', [[רסלינג]], 2019.
 
== קישורים חיצוניים ==
'''<big>מאמרים מקצועיים</big>'''
* יעל להב ויפעת כהן, [https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3816 מכאב בלתי נראה לחיים ששווה לחיות אותם; טיפול דיאלקטי־התנהגותי בתסמונת פוסט־טראומטית מורכבת], באתר [[פסיכולוג|פסיכולוגיה עברית]], 30 במאי 2019‎2019▼
 
▲* יעל להב ויפעת כהן, [https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3816 מכאב בלתי נראה לחיים ששווה לחיות אותם; טיפול דיאלקטי־התנהגותי בתסמונת פוסט־טראומטית מורכבת], באתר [[פסיכולוג|פסיכולוגיה עברית]], 30 במאי 2019‎
 
== הערות שוליים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הפרעה_פוסט-טראומטית_מורכבת"