בית מדרש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפסקה אינה ניטרלית. ניתן לכותבה מחדש בצורה נייטרלית אך אני אי |
ביטול גרסה 26105852 של 2A01:6500:A040:A483:E1FA:66A5:101E:210F (שיחה) דרישה לשכתוב לא באה ממחיקה, אלא מהעלאת דיון בדף שיחה |
||
שורה 17:
למרות זאת, בהלכה ישנן הקלות מסוימות ללומדי בית המדרש בענייני אכילה ושינה בבית המדרש לעומת בית הכנסת. הטעם הוא, שבבית הכנסת נמצאים זמן מועט ובקלות אפשר להימנע מאכילה ושינה, אולם בבית המדרש שוהים במשך שעות רבות וקשה יותר להימנע מזה. מכל מקום, נאמר ב[[גמרא]], שכל הישן בבית המדרש תורתו נעשית קרעים קרעים, וזאת משום שבכדי לקנות תורה צריך להשקיע.
==בתי מדרש פלורליסטים בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|בית מדרש פלורליסטי}}
בעשורים האחרונים מתרחש בישראל רנסאנס רוחני{{הערה|[[יאיר שלג]], '''מעברי ישן ליהודי חדש: רנסאנס היהדות בחברה הישראלית''', הספרייה לדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2010.}}, שבו מוצאים יהודים שאינם דווקא דתיים עניין בלימוד בית מדרשי, במוסדות דוגמת '[[עלמא בית לתרבות עברית|עלמא]] בתל אביב, [[בית מדרש אלול]] בירושלים, 'במידבר' בירוחם ועוד.
בתי המדרש הפלורליסטים (מכונים גם מתחדשים) יוצאים מנקודת מוצא שונה מבתי המדרש הישיבתיים הקלאסיים: בעוד שבבתי המדרש הללו התפיסה בדרך כלל היא של אמת אחת שיש להנחילה (ומכאן שיטת הלימוד הפרונטלית הנהוגה ב'שעור הכללי' בישיבות), הרי שבבתי המדרש המתחדשים הגישה היא ריבוית (פלורליסטית) לכתחילה, מבוססת על עירוב של ז'אנרים ספרותיים שונים (הלכה, שירה, הגות וכו'). הלימוד מתקיים תוך ישיבה במעגל, מה שמבטא את הדמוקרטיות והניסיון להכלה של הדעות השונות הקיימות בקבוצה: "בית מדרש פלורליסטי הוא לכן מקום שאליו אנשים מרקעים שונים ומתפיסות עולם שונות באים ללמוד יחדיו ולקיים שיח עם טקסטים יהודיים ושיח ביניהם, לימוד לשם התרחבות אישית והכרת הזולת, לשם צמיחה, לשם מדרש אישי וציבורי גם יחד."{{הערה|[[טובה אילן]], 'בתי מדרש פלורליסטיים כשיח זהות', '''מענית הלב''', מנחת דברים למוקי צור, בעריכת אברהם שפירא, הוצאת הקיבוץ המאוחד, יד טבנקין ובינה תשס"ו, עמ' 190–200 (הציטוט מעמ' 195).}}.
==ראו גם==
| |||