המים העליונים – הבדלי גרסאות

 

==במקרא==

בסיפור הבריאה המקראי מתואר כי הרקיע נברא כדי להבדיל בין המים העליונים למים התחתונים:

{{ציטוט|וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין <big>הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ</big> וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|בראשית|א|ז|ח}}}}

 

המים העליונים נזכרים גם ב[[ספר תהילים]] {{ציטוטון|הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם}},{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|קמח|ד}}}} וכן לפי חלק מהפרשנים בפסוק {{ציטוטון|הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו}}.{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|קד|ג}} לפי פירוש ראשון ב[[רד"ק]]}}

==בחז"ל==

לשיטה אחת ב[[חז"ל]] המים העליונים נסמכים על הרקיע כ[[פשוטו של מקרא]],{{הערה|שיטת [[רב שמואל בר נחמן]] ב[[S:בראשית רבה ד ב|בראשית רבה ד ב]], וראו [[גור אריה (ספר)|גור אריה]] על בראשית א ח ו[[S:אור החיים על בראשית א#פסוק ח|אור החיים שם]]}} גם אנשי [[דור הפלגה]] מתוארים בחז"ל כמי שהאמינו שהמים העליונים ייפלו בהעדר רקיע,{{הערה|[[מדרש תנחומא]] (בובר) על [[פרשת נח]] סימן כד'}} לפי שיטה זו מתפרשת המילה שמיים – שא מים, על שם שהם נושאים את המים העליונים. לשיטה אחרת בחז"ל יש מרחק בין המים העליונים לבין הרקיע והם תלויים ועומדים מעל הרקיע ב'גזירת מלך'.{{הערה|[[S:בראשית רבה ד ג|בראשית רבה ד ג]]}}