נחמן מברסלב – הבדלי גרסאות

באותה שנה החליט ר' נחמן לפתע לנסוע ל[[ארץ ישראל]], כדי להשיג שם התעלות והשתלמות נפשית. הוא התעכב זמן מה ב[[קושטא]], והגיע בספינה ל[[חיפה]] בערב [[ראש השנה]] של שנת [[ה'תקנ"ט]], 1798, ושם גם עשה את החג. מסורת מקומית מספרת שהמקום בו התפלל וטבל בחיפה היה השטח עליו הוקם לימים [[בית הכנסת הדרת קודש]]. לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], בה היה כבר מרכז לחסידי [[הבעל שם טוב]], ושהה שם כחצי שנה. הוא ביקר גם ב[[צפת]] וב[[בית הכנסת העתיק במירון]], אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע ל[[עכו]] בעת ה[[המצור על עכו (1799)|מצור]] שהטיל עליה [[נפוליאון בונפרטה]] בעת [[מסע נפוליאון בארץ ישראל|מסעו בארץ ישראל]]. לאחר הרפתקאות רבות עלה על אניית קרב טורקית, שהשיבה אותו לארצו בתחילת האביב.

אשתו סאשיה נפטרה באביב [[ה'תקס"ז]] ([[1807]]) ממחלת ה[[שחפת]], בעת שהותם אצל רופא ב[[איזיאסלב]]. ארבעה חודשים לאחר מכן נשא את אשתו השניההשנייה ב[[ברודי]]. ממנה לא נולדו לו עוד ילדים, ושמה אינו ידוע<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=חיי מוהר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=קי"ח}}</ref>.

בשנותיו האחרונות סבל גם הוא ממחלת השחפת ובשנת [[1808]] הגיע עד העיר [[לבוב]] כדי למצוא לה תרופה ושהה שם לבדו כשמונה חודשים, אך הרופאים לא יכלו לעזור לו. ב[[א' באייר]] [[ה'תק"ע]] פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל. באותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית ב[[אומן (עיר)|אומן]], ולכן עבר לשם. מספר שנים קודם לכן, בעוברו בעיר נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ה[[היידמקים]] כשלושים שנה קודם לכן, ובו נהרגו כ-30,000 יהודים. הוא הורה לתלמידיו ולמשפחתו שכאשר יגיע קצו יקברוהו שם. בתקופה זו הכיר את משכילי אומן ובהם [[הירש בער הורביץ]], שיחק עמם שחמט והאזין לסיפורים בגרמנית שהקריאו לו<ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[חיים ליברמן]]|שם=ר' נחמן מברסלב ומשכילי אומאן|כתב עת=אהל רח"ל|כרך=ג|עמ=323|שנת הוצאה=תשמ"ד|מו"ל=ניו-יורק}}</ref>. הוא נפטר שם ממחלת השחפת כעבור חצי שנה, ב[[י"ח בתשרי|י"ח תשרי]], בגיל 38. הוא נקבר בבית העלמין הישן של העיר, ולא בחדש, בזכות קשריו עם המשכילים המקומיים.