ספר ישעיהו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Avraham443 (שיחה | תרומות) מ ←קישורים חיצוניים: תיקון קישור לתורת אמת |
←חיבורו של ספר ישעיה וישעיה השני: איתור המקור לעמדו של שד״ל |
||
שורה 41:
התפיסה המסורתית רואה בכל הספר חיבור אחיד שחובר על ידי נביא אחד. תפיסה זו מסתמכת על ראיית הספר כחיבור אחיד ב[[ברייתא]] המובאת ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]]. למעשה תפיסה זו רווחה כבר מאז שלהי [[ימי בית שני]] לפחות. כך למשל אנו למדים מדברי [[בן סירא]], בן [[המאה ה-3 לפנה"ס]] - [[המאה ה-2 לפנה"ס]], אשר בחיבורו הוא כותב על [[ישעיהו]] כי {{ציטוטון|בעוז רוחו ראה מראשית אחרית, וינחם אבלי ציון|[[ספר בן סירא]], מח לג}}, כאשר כוונתו ככל הנראה לנבואה הכתובה בחלק השני של הספר, ולמרות זאת בן סירא מייחס זאת לישעיהו הנביא עצמו. גם [[יוסף בן מתתיהו]], בן [[המאה ה-1 לספירה]], מתאר בספרו כי יהודי בבל הראו ל[[כורש]] כי הנביא ישעיהו ניבא לפני כמאתיים שנה על ניצחונותיו, וכי דבר זה השפיע לטובה על יחסו של כורש ליהודים. כמו כן ב[[מגילות ים המלח]], המתוארכות החל מהמאה ה-3 לפנה"ס, אנו רואים כי מגילת ישעיהו כללה את שני החלקים כחיבור אחד.
על טענות ביקורת המקרא ענו פרשנים מסורתיים, כגון [[שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]], אשר טען שאם מקבלים את אפשרות ה[[נבואה]] אין צורך להגיע לפרשנות זו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shadal.co.il/blog/nachamu/|הכותב=|כותרת=שד״ל בכתב העת ״כֶּרֶם חֶמֶד״ - מובא מתוך אתר שד״ל|אתר=|תאריך=}}</ref>. ד"ר [[אהרן קמינקא]]{{הערה|מחקרים במקרא ובתלמוד, תל אביב תרצ"ח}}, [[רחל מרגליות]]{{הערה|בספרה, '''אחד היה ישעיהו''', תל אביב תשי"ד}}, ו[[זאב יעבץ]]{{הערה|'''תולדות ישראל''', כרך ב'}} טוענים כי מטבעות לשון ייחודיות לישעיהו קיימות בשני הספרים כאחד, ולפיכך לדעתם הספר אחד הוא. אחת הדוגמאות למטבע לשון כזו היא המילה "אנוש" ככינוי לאדם, המופיעה פעמים רבות לאורך כל ספר ישעיהו על שני חלקיו, אך לא מופיעה ברוב יתר ספרי הנביאים והכתובים.
==על דמותו של ישעיהו==
| |||