אחמד טיבי – הבדלי גרסאות

 

ב-27 בינואר 2010, נשא נאום בכנסת לרגל [[יום השואה הבינלאומי]]. הנאום זכה לשבחים גם מחברי כנסת מהימין ו[[יושב ראש הכנסת]], [[רובי ריבלין]], אף הגדיר אותו כנאום הטוב ביותר ששמע ב[[מליאת הכנסת]]{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|אחמד טיבי: אין דבר יותר מטופש ויותר לא מוסרי מאשר הכחשת השואה|1.1186507|27 בינואר 2010}}}}. בנאום הביע אמפתיה לקורבנות ולניצולים, דחה את [[הכחשת השואה]], וקרא לעמוד נגד תופעות של אפליה, גזענות ושנאה{{הערה|מתוך הנאום: "כאן ועכשיו עלינו לעמוד ולזעוק בקול רם נגד כל תופעה של אפליה, של גזענות, של פוליטיקה של שנאה ... מי שהיה קורבן של המוות הנורא ההוא, שהוא תולדה של שימוש לרעה בכוח, הכוח המוחלט, ההרסני, חייב להיות קשוב לזעקת האם השכולה שביתה נהרס וקבר את ילדיה, לכאב ולבכי של רופא שאיבד את בנותיו, לקורבן של האחר, גם אם הוא הקורבן שלו, לרבות אם הוא קורבן שלו, קורבנו של הקורבן"}}.

 

בינואר 2012 השעתה [[ועדת האתיקה]] של הכנסת את טיבי למשך שבוע בשל דברים שנשא במליאה והכילו, לדברי הוועדה, "שפה נמוכה ודברי עלבון בעלי קונוטציות מיניות, משפילות ושוביניסטיות". טיבי קרא אז במליאה טקסט היתולי שכתב בעקבות תקרית שבה שפכה חברת הכנסת [[אנסטסיה מיכאלי]] מים על חבר הכנסת [[ראלב מג'אדלה]]{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|נאום "אנסטסיה והאינסטלציה": טיבי הורחק לשבוע|4176647|17 בינואר 2012}}}}. כמה שבועות לאחר מכן אסרה עליו הוועדה לשאת במשך חודש נאומים קצרים בני דקה במליאה, בעקבות עימות עם סגן היושב ראש [[יצחק וקנין]], לאחר שחזר במליאה על עיקרי אותו נאום{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|טיבי שוב נענש: חודש בלי נאומים בני דקה בכנסת|4186377|7 בפברואר 2012}}}}.