פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 42,072 בתים ,  לפני חודשיים
אין דבר כזה
{{פירוש נוסף|נוכחי=המנון מדינת ישראל}}
{{המנון
|שם=התקווה
|תמונה=
File:Hatikva.svg
|כיתוב=
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|שפה=[[עברית]]
|מילים=[[נפתלי הרץ אימבר]]
|לחן=[[שמואל כהן (מלחין)|שמואל כהן]] לפי לחן עממי [[רומני]]
|שנת מעמד רשמי= [[2004]]
|שמות נוספים=תקוותנו
|שמע={{שמע|קובץ=Hatikvah (first recording).ogg}}
}}
"'''הַתִּקְוָה'''" הוא [[המנון לאומי|ההמנון הלאומי]] של [[מדינת ישראל]], ועד הקמתה היה [[המנון|המנונה]] של [[התנועה הציונית]]. ההמנון כולל, בשינויים קלים, את שני ה[[בית (שירה)|בתים]] הראשונים מהשיר "[[תקוותנו|תִּקְוָתֵנוּ]]" של [[נפתלי הרץ אימבר]], אשר חובר בשנת [[1878]]. מקור ה[[לחן]] ממנגינה רומנית עממית, אך חובר למלל על ידי [[שמואל כהן (מלחין)|שמואל כהן]]. השיר שהתקבל כהמנון לאומי ב[[היישוב|יישוב]] [[ציונות|ובתנועה הציונית]] משלהי [[המאה ה-19|המאה ה־19]], נחשב להמנון מדינת ישראל [[קום המדינה|מיום הקמתה]], אך עוגן ב[[החקיקה בישראל|חוק הישראלי]] רק כעבור 56 שנה, ב־[[10 בנובמבר]] [[2004]].
 
== המילים ==
[[קובץ:KOL OD.jpg|שמאל|ממוזער|287px|הבית הראשון והפזמון של השיר "[[תקוותנו]]" בכתב ידו של נפתלי הרץ אימבר ועם חתימתו, [[תרס"ח]] ([[1908]])]]
"התקווה" הוא גרסה קצרה של השיר "[[תקוותנו|תִּקְוָתֵנוּ]]", שחיבר המשורר [[נפתלי הרץ אימבר]], בעת שהתארח בעיר [[יאש]] שב[[רומניה]] אצל משכיל יהודי מקומי בשנת [[1878]]. ההמנון כולל את שני הבתים הראשונים, מתוך תשעת בתיו של השיר '''תִּקְוָתֵנוּ'''.
השיר נכתב ב[[הברה אשכנזית]], והדבר ניכר הן ב[[משקל (שירה)|משקל]] שלו והן באופן שבו הולחן. ההלחנה גם מחייבת לשיר את ההמנון ב[[הטעמה]] אשכנזית, השונה מההטעמה המקובלת ב[[עברית ישראלית]] (המבוססת על ה[[הגייה ספרדית|הגייה הספרדית]]).
השורה הפותחת את [[פזמון חוזר|הפזמון החוזר]] של התקווה: "עוד לא אבדה תקותנו" היא מענה לפסוק ב[[חזון העצמות היבשות]] בדברי הנביא [[יחזקאל]]{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לז|יא}}}}:
 
{{ציטוטון|וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ '''וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ''' נִגְזַרְנוּ לָנוּ}}
 
[[דוד יודילוביץ]] איש [[ראשון לציון]] סיפר בזיכרונותיו כי הוא וחבריו הכירו את אימבר בשעה שחיבר את השיר. יחד עם חבריו, איש [[ביל"ו]] [[ישראל בלקינד]] ו[[מרדכי לובמן|מרדכי לובמן חביב]], הגיה יודילוביץ הן את סגנון השיר והן את תוכנו, ואימבר אישר זאת. התיקונים כללו שינוי נוסח הפזמון החוזר: "עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ / הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה / לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ / לָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה", הוחלפו במילים: "עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ / הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם / לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ / אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם".
 
[[תחביר]]ית, שני בתי ההמנון הם [[משפט (בלשנות)|משפט]] יחיד, כשהבית הראשון הוא [[משפט משועבד#פסוקית תיאור|פסוקית התנאי]] של המשפט הכולל ושתי השורות האחרונות של הבית השני הן [[משפט משועבד#פסוקית לוואי|פסוקית הלוואי]] של ה[[נושא (דקדוק)|נושא]] ("תקוותנו"), במבנה הבא (התוכן קוצר לשם בהירות הדגמת המבנה): "כל עוד הנפש הומייה והעין צופייה, לא אבדה תקוותנו להיות עם חופשי".
{|class=wikitable
|rowspan=2 align=center valign=top|[[משפט משועבד#פסוקית תיאור|פסוקית התנאי]]
|rowspan=2 align=center valign=top| [[תיאור (לשון)#תיאור זמן|תיאור זמן]]
|rowspan=2 align=center valign=top|[[נשוא]]
|colspan=2 align=center|[[נושא (דקדוק)|נושא]]
|rowspan=2 align=center valign=top|[[משפט משועבד#פסוקית לוואי|פסוקית הלוואי]]
|-
|
|align=center|[[תמורה (תחביר)|תמורה]]
|-
|valign=top|כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,<br>וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה,
|valign=middle|עוֹד לֹא
|valign=middle|אָבְדָה
|valign=middle|תִּקְוָתֵנוּ,
|valign=middle|הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם,
|<br><br>לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.
|}
 
== הלחן ==
ניסיון ההלחנה הראשון של השיר היה של איש [[ביל"ו]] [[ישראל בלקינד]] ב[[מושבה]] [[ראשון לציון]]. בשנת [[1882]] הוא מסר את מילות השיר ל[[לאון איגלי]], [[מוזיקאי]] מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד ל[[זכרון יעקב]]. איגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.
 
בשנת [[ה'תרמ"ז]] ([[1886]]) היה [[שמואל כהן (מלחין)|שמואל כהן]] פועל חקלאי ב[[ראשון לציון]], [[העלייה מרומניה|עולה מבסרביה]] (בימינו [[רפובליקת מולדובה]]). הוא קיבל מידי אחיו את קובץ השירים "'''ברקאי'''" של אימבר, עם הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שהודפסה בירושלים, ומצא עניין מיוחד בשיר "תקוותנו". שתי שורות בבית התשיעי דיברו אל ליבו: "רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְהוּדִי / גַם אַחֲרִית תִּקְוָתֵינוּ". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין כנראה ל"תקוותנו" [[לחן]] של [[פזמון]] עממי [[מולדובה|מולדובני]] שהכיר מילדותו בעיירה [[אונגני]], או מהכשרתו החקלאית לקראת עלייתו מבסרביה. הלחן, בגרסה במקור בשם "עגלת השוורים" ("[https://www.youtube.com/watch?v=adTjy-TIW_Q Carul cu boi"], או בקיצור: "אויס צ'יא"), היה נפוץ ב[[רומניה]] כ"לחן ישן נושן".{{הערה|1=השיר המולדובני תיאר חקלאים המאיצים בשווריהם בעת נסיעה בעגלה.{{ש}}[http://www.youtube.com/watch?v=adTjy-TIW_Q האזינו לשיר המולדובני "Carul cu boi"], באתר [[יוטיוב]]}} אותו הלחן בדיוק שימש גם לשירי־עם רומנים נוספים כמו "שיר של חודש מאי" הידוע גם כ"החורשות התעוררו" (ב[[רומנית]]: "Luncile s-au deşteptat"), המהלל על תחיית הטבע באביב. הלחן, הנלמד בבתי ספר ברומניה ובמולדובה,{{הערה|1=[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:VyicUxN4m5YJ:nou.edu.md/files/unsorted/Educatie%2520muzicala_Curricula.pdf+Smetana+G.Popovici+Cantece+moldovene&hl=iw&gl=uk&pid=bl&srcid=ADGEESiox6F3qwdc25-0R44gWutl9BkPDQp4bye6z_bgq-ZiemY0lJoxGyvN_AOs2uQbqn9fbeYeGNBayFQbCN2q6grrW0upvBLroqtU5gq2E6HJrLaNWg5icDKW4Zli6-XL6vPMzakO&sig=AHIEtbTg5CcA4-6KJikj_JybI9woPBH8zQ קוריקולום מוזיקלי של בתי הספר כיתות 5–8 Educaţia muzicală Curriculum,Ministerul Educaţiei, Chişinău 2010]}} פורסם לראשונה על ידי טימוטיי פופוביץ', [[מוזיקולוג]] רומני מ[[טרנסילבניה]].{{הערה|1={{הקלטה}} [https://www.youtube.com/watch?v=qFM6GBr69Mw האזינו לשיר הרומני Luncile s-au deșteptat החורשות התעוררו - בביצוע מקהלת ילדים בעיר חרלאו בשנת 2013 באתר youtube]}}{{הערה|שיר עם נוסף מצפון טרנסילבניה המצטט לחן דומה ל"התקווה" רק בחלקו הראשון, הוא "תירס זקוף העלים" (רומנית: "Cucuruz cu frunza-n sus")}} אחד הפרקים ביצירה "[[מולדתי]]" מאת ה[[מלחין]] ה[[בוהמיה|בוהמי]] [[בדז'יך סמטנה]] מצטט נעימה דומה במקצת,{{הערה|1={{הקלטה}} האזינו לוולטבה של סמטנה באתר YouTube:{{כ}} [http://www.youtube.com/watch?v=49WNphaiwNY Smetana Ma Vlast: No. 2. Vltava - Moldau] - הקטע המדובר, החל מ־00:57}} הקיימת אולי בפולקלור של ארצו. היו שסברו כי סמטנה שאב אף הוא השראה מאותו זמר עממי שהגיע למרחב הצ'כי. בצ'כיה, בדומה לארצות דוברות גרמנית, קיים שיר ילדים, אך בסולם מז'ורי, דומה במקצת בצליליו הראשונים ל"ולטבה" ו"התקווה" ושמו "Kočka leze dírou" ("החתול מטפס דרך החור").{{הערה|1=האזינו ל [http://www.youtube.com/watch?v=hP8oJ9VPT1o שיר הילדים הצ'כי "Kočka leze dírou"], באתר YouTube}}
 
מקורו העממי וה"זר" של הלחן להמנון הלאומי הביא [[מוזיקולוג]]ים אחדים, בהם [[אברהם צבי אידלסון]], [[אליהו הכהן]], ובעקבותיהם [[אסתרית בלצן]] לחפש מקור יהודי או עתיק ללחן. אידלסון טוען שהלחן לשיר תפילה בשם "[[תפילת טל|ברכת הטל]]" שחיבר רבי [[יצחק בר ששת]] ב[[יהדות ספרד|ספרד]] במאה הארבע עשרה הוא מקור קדום ללחן, ובלצן מתארת מהלך אפשרי לכאורה להגעת הלחן ליצירות מופת מוזיקליים ולשירי עם אירופיים בנדידת כלייזמרים שהפיצו את המנגינה מספרד לרחבי אירופה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אסתרית בלצן|שם=התקוה: עבר, הווה, עתיד|מו"ל=משרד החינוך|שנת הוצאה=תשס"ט|עמ=40}}}}
 
הלחן, בעיקר חציו הראשון, אכן מופיע ביצירות רבות, ביניהן בשיר האיטלקי "פוג'י, פוג'י, אמורו מיו". באיטליה התוודע אליו המלחין [[וולפגנג אמדאוס מוצארט]] בילדותו, ולימים הפיץ אותו ב[[וינה|ווינה]] כאשר שילב קטע ממנו ב[[וריאציה (מוזיקה)|וריאציה]] השמינית שחיבר לשיר ילדים צרפתי פופולרי.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=CH2zlb1pwds&feature=related Mozart: Variations for Piano on "Ah, vous dirai-je maman," K. 265]|שמאל=כן}} וריאציה קרובה ללחן במלואו מופיעה ביצירתו של המלחין הצ'כי סמטנה.{{הערה|1=אסתרית בלצן, '''עבר הווה עתיד - מהרצל עד סאבלימינל''', הוצאת מעלות, 2009}}{{הערה|1=מיכה קינן, [http://www.jewishjournal.com/israeli_in_la/2011/03 עוד לא אבדה תקוותינו], 15 במרץ 2011}}
 
לאחר צאת חיבורה של בלצן והתקבלותו על ידי משרד החינוך פרסם המוזיקולוג [[אדווין סרוסי]] מאמר שבו הציג עדויות ממקור ראשון של בני הדור לגבי מקור הלחן של התקווה והפריך את הניסיונות לטעון שמקור הלחן הוא יהודי או עתיק. המקור ממנו חובר הלחן המזרח אירופי העממי לתקווה הוא שיר העם הרומני. לדברי סרוסי סביר להניח שהלחן לשיר "ברכת הטל" הספרדי חובר אליו בקהילות ספרד שגלו בגירוש ספרד לאיטליה, ואין עדות לזמרת השיר בלחן הזה במאה הארבע עשרה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Edwin Seroussi|שם=Hatikvah: Conceptions, Receptions and Reflections|כתב עת=Yuval Online|כרך=9|עמ=1-43}}}}
 
התזמורים המקובלים המושמעים והמוקלטים הם אלו שעשו המנצח האיטלקי [[ברנרדינו מולינרי|ברנרדינו מולינארי]] ושל [[פאול בן חיים]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/daily_song/Pages/old/hatikva.aspx|כותרת = התקווה}}}}<score vorbis="1">\relative c' { a8 b c d e4 e f8 e f a e2 d4 d8 d c4 c b8 a b c a4 e a8 b c d e4 e f8 e f a e2 d4 d8 d c4 c b8 a b c a2 a4 a' a a g8. a16 g8 f e2 a,4 a' a a g8. a16 g8 f e2 g4 g8 g c,4 c d8 e f g e4 d8 c d4 d c c b8 a b c a2 d4 d8 d c4 c d8 e f g e4 d8 c d4 d8 d c4 c b8 a b c a2}</score>
 
[[קובץ:Hatikva22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מילות "התקווה" היו המילים האחרונות שהשמיעו רבים מ[[עולי הגרדום]]. חדר ה[[גרדום]] ב[[מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים]]]]
 
== התקבלותו ביישוב, בתנועה הציונית ובמדינת ישראל ==
המושבה [[רחובות]], שחסרה המנון משלה, אימצה את "תקוותנו" אל חיקה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בארץ. איש [[העלייה הראשונה]] החלוץ והיזם [[דוד שוב|משה דוד שוב]] ממייסדי [[ראש פינה]], בעל הקול הערב, הביא אותו לראשונה לידיעת [[יהדות התפוצות|הקהילות היהודיות]] ב[[הגולה|גולה]]. חזן מ[[ברסלאו]] בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך יצא "תקוותנו" לאור מחדש בחוץ לארץ, בשנת [[1895]] בשם "געגועים", בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". באותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון" שליקט [[מנשה מאירוביץ]]. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.
 
בשנת [[1898]] הוצע ב[[ביטאון]] התנועה הציונית "[[די ולט (שבועון ציוני)|די ולט]]" פרס של 500 [[פרנק צרפתי|פרנק]], תרומתו של [[יונה קרמנצקי]], עבור מי שיציע [[המנון]] [[עברית|עברי]] ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. ב[[הקונגרס הציוני הרביעי|קונגרס הציוני הרביעי]] שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת [[הקונגרס הציוני החמישי|הקונגרס החמישי]] הלחין המלחין ה[[יהדות רוסיה|יהודי־רוסי]] [[דוד נובקובסקי]] מ[[אודסה]] את השיר. לפני אותו קונגרס הציע אימבר את "תִּקְוָתֵינוּ" ל[[תיאודור הרצל|הרצל]], אך נדחה.
 
בשנת [[1903]], ב[[הקונגרס הציוני השישי|קונגרס הציוני השישי]], שעסק ב[[תוכנית אוגנדה]], הושרו בתי "התקווה" בשירה אדירה, במידה רבה בגלל צירוף המילים "עין לציון צופיה" – שקיבל משמעות מיוחדת לאור המחלוקת עם "[[ציוני ציון]]", שהתנגדו לתוכנית אוגנדה. כך כבש השיר "תִּקְוָתֵינוּ", ששמו שונה ל"התקווה", את מקומו כהמנון הלאומי. "מהקונגרס השמיני (1907) צויין (בפרוטוקול) ש"התקווה" הושרה בסיום".{{הערה|יעקב קבקוב, ''''בעל התקוה'''', לוד: [[מכון הברמן למחקרי ספרות]], תשנ"א־1991, עמ' 74.}} גם בסיום הקונגרסים הבאים הושרה התקווה. החל מן הקונגרס השמונה־עשר בשנת [[1933]] נקבעה "התקווה" באופן רשמי כהמנון הלאומי של התנועה הציונית ועל כן שרו אותו בעמידה. עם זאת, בקרב תנועת העבודה עדיין נמשך הפולמוס של "התקווה" או "[[תחזקנה]]"{{הערה|[[אליהו הכהן]], '''[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8131 כיצד הפכה "התקווה" להמנון]''' בתוך [[יואל רפל]] (עורך), '''אין זו אגדה : ציונות - הסיפור והמעשה''', 1997}} והיו שהעדיפו שלא להשתתף בשירת התקווה כדי לתת בכורה לתחזקנה.{{הערה|{{המשקיף||הזלזול בהמנון הלאומי בבתי הספר|1940/04/15|00307}}}}
 
בפתיחת [[טקס]] [[הכרזת העצמאות]] ב־[[14 במאי]] [[1948]] שרו כל הנוכחים את "התקווה", ובסיומו ניגנה [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית]] את ההמנון. בניגוד ל[[דגל ישראל|דגל]] ול[[סמל המדינה|סמל המנורה]] של מדינת ישראל, שנקבעו בחוק הדגל והסמל כבר בשנת [[1949]], נוסח "התקווה" והיותו ההמנון הלאומי נזכרו בחקיקה רק החל משנת [[1996]] ורק כבדרך אגב – בין ההוראות הקובעות את סדרי ישיבת הפתיחה של הכנסת. בסעיף 1(ד) ובתוספת השנייה ל[[חוק הכנסת]]. ב־[[10 בנובמבר]] [[2004]] קבעה [[הכנסת]] את "התקווה" כהמנון הלאומי, בתיקון ל"חוק הדגל והסמל", ששמו שונה ל[[חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה]].{{הערה|{{הארץ|חגי חיטרון|זמר זמר לך|1.1413507|29 במאי 2007}}}} בשנת 2018 נקבע מעמדה של "התקווה" כהמנון הלאומי גם ב[[חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי]].
 
[[קובץ:Ben Gurion on Hatikvah, 1958.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מכתבו של בן-גוריון בנושא הלחן שנוגן בחידון התנ"ך בשנת 1958 <small>(לצפייה בקובץ בבירור, לצורך קריאה, הקש על התמונה)</small>]]
אף על פי שנקבע לחן קבוע להמנון, במהלך [[חידון התנ"ך]] בשנת [[1958]], נוגנה "התקווה" בלחן שונה. [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[דוד בן-גוריון]], אשר נכח בטקס, ביקש ביום המחרת ממנכ"ל [[משרד ראש הממשלה|משרדו]] להעביר נזיפה בנושא לאחראים על כך. בדבריו ציין בן-גוריון{{הערה|נטלי שוחט, [http://idfarchives.bloger.co.il/99195 בן-גוריון וההמנון הלאומי בחידון התנ"ך הראשון], בבלוג [http://idfarchives.bloger.co.il "מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט"] של [[ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]], 23 בינואר 2014}} כי ההמנון {{ציטוטון|הוא ערך לאומי, ואין לשום איש ... רשות לעשות בו כאדם העושה בתוך שלו. יש להשגיח על כך שבכל מקרה שיש לנגן בו המנון שלנו..., ינגנו אותו כמות שהוא, בלי 'שיפורים' שרירותיים}}.
 
=== חוקים וכללים בהשמעתו===
 
השמעת ההמנון נהוגה בסיומם של [[טקס]]ים, ממלכתיים ואחרים, בפתיחת אירועים ספורטיביים ובאירועים נוספים בעלי אופי המוני, ציבורי וממלכתי. בעבר, סיים [[הערוץ הראשון]] את שידוריו כל לילה בהשמעת ההמנון. בעת השמעת ההמנון נהוג לחלוק כבוד ב[[קימת כבוד|קימה]]. לפי [[פקודת מטכ"ל]] העוסקת בשירת ההמנון הלאומי בטקסים צבאיים, על חייל לבוש מדים [[עמידת דום|לעמוד דום]] בעת השמעת ההמנון, ואם נמצאים החיילים מחוץ למבנה, עליהם לחבוש [[כומתה]], וכן לשיר את ההמנון. חיילים חמושים במסדר ידגלו את נשקם וקצינים ונגדים [[הצדעה|יצדיעו]]. בפקודה הנחיות נוספות באשר להשמעת ההמנון במסגרת צבאית.{{הערה|{{פ"מ|16819/330911|שירת ההמנון הלאומי בטקסים צבאיים}}}}
 
== הצעות חילופיות והתנגדויות ==
ניסיונות לקבוע המנון לאומי החלו כבר בשנות ה־80 של [[המאה ה-19|המאה ה־19]]. בשנת [[1886]] הכריזה [[אגודת בני ציון]], בה היו חברים, בין השאר, הרב [[יעקב מזא"ה]] ו[[מנחם אוסישקין]], על תחרות לקביעת שיר עם. השירים בתחרות נדרשו להיות ב[[עברית]]{{הערה|{{המליץ||שירו לנו משירי ציון|1886/09/26|00202}}}} ונשלחו אליו 26 שירים, אשר מתוכם ארבעה עלו לשלב הגמר. בתחרות זכה [[מנחם מנדל דוליצקי]] עם השיר "על הררי ציון"{{הערה|{{המליץ|בני ציון|מאסקווא|1887/04/24|00101}}}} שהתפרסם ב[[המליץ]] בדצמבר 1886 במהלך התחרות.{{הערה|{{המליץ|מנחם מנדל דאליצקי|על הררי ציון|1886/12/24|00201}}}} בשנת 1895 פנה [[בנימין זאב הרצל]] אל [[קרל גולדמארק]] ואיגנץ בריל בבקשה שיכתבו עבורו המנון יהודי, אולם הוא לא נענה. בעקבות זאת, הוא הכריז באפריל 1897 על תחרות להמנון, אולם אף לא אחד מ־45 השירים שהוגשו נבחר.{{הערה|{{דבר|מנשה רבינא|המנון יהודי לאומי|1967/01/13|00803}}}}
 
בחוגים שונים הובעה התנגדות למעמד "התקווה" כהמנון הלאומי. יש המתנגדים לה כהמנון מפני ששמירה על המנון המדבר על כמיהת העם היהודי לארצו אינה [[עולה בקנה אחד]] עם שילובם של ה[[מיעוט]] [[ערביי ישראל|הערבי]] ומיעוטים אחרים כשווים לרוב היהודי ב[[החברה הישראלית|חברה הישראלית]].
 
על טענות אלו כתב פרופ' [[שלמה אבינרי]]{{הערה|1=שלמה אבינרי, [http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/ezrahot/aezi0003.htm "התקווה" לא תמות], [[הארץ]], 20 באוקטובר 1995}}: {{ציטוטון|המנונים אינם המכנה המשותף הנמוך ביותר של כלל האוכלוסייה, אלא ביטוי לזהות היסטורית, וברוב החברות הדמוקרטיות יש כאלה שאינם מסכימים לזהות זו}}.
 
טענה נוספת בנוגע למילה "יהודי" היא שהיא נאמרת ב[[מין (בלשנות)|לשון זכר]], ובכך אין השיר מבטא נשים. בנוסף לכך, הועלו טענות בדבר ה[[נרטיב]] ה[[אשכנזים|אשכנזי]] של השיר, המנומקות בציטוט המילים "ולפאתי '''מזרח''' קדימה – עין לציון צופיה", בעוד במבט מ[[עיראק]], מ[[איראן]] או מ[[תימן]] ציון כלל אינה נמצאת במזרח. בנוסף לכך, מנגינת היסוד של השיר נוצרה ב[[אירופה]]. כך שבמובנים אלו, אין השיר מבטא את [[עדות המזרח|יהודי המזרח]]. לדעת אחרים, התקווה אינה מתאימה כהמנון מכיוון שהיא מתעלמת מהעובדה שהעם היהודי כבר קיבל [[עצמאות]] והוא חופשי בארצו.
 
דעת המתנגדים לשינוי היא שאין להחליף את ההמנון לאחר כל תמורה מדינית או פוליטית, ודווקא תקופת הכמיהה לעצמאות היא הראויה להנצחה, ולכן במקום לשנות את רוח "התקווה" כך שתתאים למציאות, יש לקרב את המציאות לרוח "התקווה".
 
הן לפני [[הקמת המדינה]] והן אחריה הועלו הצעות לשנות את ההמנון הלאומי, אך אף אחת מהן לא התקבלה. ההצעות כללו מגוון שירים: "[http://benyehuda.org/bialik/bia010.html ברכת עם]" של [[חיים נחמן ביאליק]], "התקווה החדשה" של [[י"ד קמזון]], "המנון עברי" של [[דוד צמח]], ו"משמר הירדן" של נפתלי הרץ אימבר. בשנת 1947 הציעו אישים דתיים לשנות את ההמנון ל[[מזמור תהילים|מזמור]] [[S:תהלים קכו|קכ"ו]] ב[[תהילים]]: "[[שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון|שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים]]".
 
אישים דתיים אחרים הציעו את "שיר האמונה" שחיבר [[הרב קוק]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20 של המאה ה־20]] בעקבות השיר "תקוותנו" של אימבר וללחן שלו. השיר משמש היום כ[[אריאל (תנועת נוער)#המנון התנועה|המנון של תנועת הנוער "אריאל"]]. בחלק השני של הבית הראשון כתב הרב קוק {{ציטוטון|לשוב אל ארץ קודשנו, עיר בה דוד חנה}} – בדומה לבית החוזר בשיר "תקוותנו" של אימבר.
 
לאחר איחוד [[ירושלים]] ב[[מלחמת ששת הימים]] הועלתה הצעה להפוך את שירה של [[נעמי שמר]], "[[ירושלים של זהב (שיר)|ירושלים של זהב]]", להמנון הלאומי במקום "התקווה", אך ההצעה נדחתה. הנושא הועלה לדיון ב[[הכנסת|כנסת]] על ידי [[אורי אבנרי]].{{הערה|1=אורי הייטנר, [http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272685&blogcode=6238377 ההמנון השני], באתר [[ישראבלוג]], אפריל 2007}}
 
הצעה נוספת להחלפת ההמנון היא השיר "[[אני מאמין (שיר עברי)|אני מאמין]]" (או "שחקי שחקי" בשמו המקובל יותר) מאת [[שאול טשרניחובסקי]]. הצעה זו נומקה על ידי [[חבר הכנסת]] [[מוחמד ברכה]] בטענה שמסריו של השיר הם אוניברסליים, ושגם לאזרחי המדינה הלא־יהודים יהיה יותר קל להתחבר אל מילותיו. שיר זה מדבר על האמונה באדם כאדם, ללא קשר למוצאו ומי שהוא, אמונה במאבקיו וביכולותיו.
 
== ייצוגיו בתרבות העברית והישראלית ==
*בין השנים [[1983]] ועד [[2006]] התנגן ההמנון בתום שידורי [[הערוץ הראשון]].
*בשנת [[1999]], [[מפלגת עלה ירוק]] השתמשה במנגינת התקווה בעיבוד ל[[מוזיקת טראנס]] במסגרת [[תעמולת הבחירות לכנסת]] ששודרה בטלוויזיה לקראת [[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה|הבחירות לכנסת החמש עשרה]].
*ב־[[2001]] שילב [[ברי סחרוף]] קטע ממנגינת התקווה בתוך השיר שביצע והלחין "ריבונו של עולם" מתוך האלבום "[[האחר]]".
*ב־[[2002]] [[גירסת כיסוי|חודש]] "התקווה" על ידי להקת ה[[רוק (מוזיקה)|רוק]] הישראלית [[פונץ' (להקה)|פונץ']] במסגרת האלבום "דנה ראתה עב"מ", כשהם משתמשים בלחן שונה.
*ב־[[2003]] הקליטו [[טיפקס (להקה)|טיפקס]] ו[[שרית חדד]] גרסה להמנון באלבום האוסף של טיפקס "כל הלהיטים".
*בשנת [[2006]], הופיעה גרסת רוק להמנון בסרט "[[מישהו לרוץ איתו (סרט)|מישהו לרוץ איתו]]". במהלך נגינת השיר, הופיע כותב הספר שעובד לסרט, [[דויד גרוסמן]], כניצב.
*ב־[[2008]] הקליט [[עמיר בניון]] את מילות "התקווה" במנגינה של הניגון החסידי "אלי אתה ואודך" המיוחס ל[[אדמו"ר]] רבי [[שניאור זלמן מלאדי]], כשברקע קטעי רדיו הנוגעים למציאות הישראלית. השיר נשלח בליווי מכתב אישי, לשרי הממשלה.{{הערה|{{nrg|[[עמיחי אתאלי]]|אבדה תקוותו: עמיר בניון מעבד את "התקווה"|682/071|10 בינואר 2008|1|1}}}}
*ב־[[2009]], במסגרת [[תעמולת הבחירות לכנסת|התעמולה]] לקראת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]], השתמשה [[מפלגת קדימה]] בראשות [[ציפי לבני]] בקטע מעובד מתוך ההמנון, תוך שימת דגש על המילה "קדימה".
*לקראת הבחירות ב־[[2015]] בוצע השיר על ידי [[פלאשמוב]] ב[[הרכבת הקלה בירושלים|רכבת הקלה בירושלים]]. [https://www.youtube.com/watch?v=NFc3qTowuRk לביצוע]
*ב-2.7.2019 בהופעה של להקת המטאל "דיסטרבד" בלייב פארק שבראשון לציון, ביצע הסולן דייוויד דריימן, יהודי ציוני, את ההמנון אל מול קהל של כ-10,000 מעריצים.
 
== הרגשות המובעים בתקווה ==
ההמנון התקווה נשמע בכל טקס ובכל אירוע מדיני חשוב ב[[ישראל]], ומציג את ה[[מדינה]] בעדיפות ראשונה, ומציג אלפיים שנות [[גלות]] שבסופם הושגה המטרה – [[מדינה יהודית ודמוקרטית|מדינה יהודית]] בארץ ישראל.
 
בשיר מובעת תחושת שייכות ל[[עם]], למדינה לשפה ולגורל אחד.
 
ההמנון התקווה מבטא את הרצון וה[[כמיהה]] היהודית למדינת [[אומה|לאום]] עצמאית. הרצון והכמיהה שעליהם התבססו התנועות ה[[ציונות|ציוניות]] שהובילו ל[[הכרזת העצמאות|הקמת מדינת ישראל]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ד"ר אסתרית בלצן|שם=עבר , הווה עתיד|מו"ל=הוצאת ספרים מעלות|שנת הוצאה=2009}}}}
 
== יחס המיעוטים להמנון ==
בקרב ה[[מיעוטים בישראל]], ובייחוד בקרב [[ערביי ישראל]], ישנה התנגדות לשירת ההמנון. זאת, משום המילים "נפש יהודי הומיה" אינן מייצגות אותם.{{הערה|1={{הארץ|יונה קיטאי־כהן, יזהר אילון, אלדד גת, יאיר ליבל ושלומי גרינבלט|תגובות: מה לאזרחיה הערבים של מדינתנו ול"נפש יהודי הומייה" או "התקווה בת שנות אלפיים"?|1.4648956|30 בנובמבר 2017}}{{ש}}{{וואלה!|עמוס שוקן|ישראל צריכה המנון חדש|1094591|19 באפריל 2007}}}} מחנכים ותלמידים ערביים לא שרים את ההמנון ולעיתים גם אינם עומדים בעת השמעתו.{{הערה|1={{mynet2|ירושלים|ידידה פרץ|בגלל ההמנון: עימות בין מנהלים ערבים ליהודים|חדשות/144980|26 באוגוסט 2010}}{{ש}}{{mynet2|קריות|מירית פנחס|מורות ערביות לא קמו במהלך שירת התקווה|חדשות/223545|10 באוקטובר 2013}}{{ש}}{{כיפה|משה ויסטוך|לא "התקווה" שלהם: תלמידים ערבים ישבו בעת שירת ההמנון|חדשות/לא-התקווה-שלהם-תלמידים-ערבים-ישבו-בעת-שירת-ההמנון/|21 בינואר, 2019}}}} בשנת [[2009]] הביעה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל התנגדות להפצת "ערכת המנון" בבתי הספר הערביים.{{הערה|1={{ynet|יהלי מורן זליקוביץ'|ועדת המעקב: "ערכת ההמנון לבי"ס - אונס זהות"|3750938|22 ביולי 2009}}}} לעומת זאת, בקרב הדרוזים במדינת ישראל, המנון התקבל ורובם נוהג לשיר אותו{{הערה|1={{ישראל היום|דניאל סיריוטי|חילוקי דעות בעדה הדרוזית: "נשלם מחיר אם מדינת ישראל תהפוך למדינת כל אזרחיה"|576909|4 באוגוסט 2018 23:47}}{{ש}}{{ynet|רועי רובינשטיין, אחיה ראב"ד, מורן אזולאי ואיתמר אייכנר|הדרוזים נערכים לעצרת: "נפגין עם דגל ישראל ונשיר התקווה"|5320756|1 באוגוסט 2018}}{{ש}}.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=תאגיד השידור הישראלי|כותרת="תוסיפו 'נפש דרוזי הומייה'": הזמר ששר 'התקווה' בהדלקת המשואות ממשיך לחלום|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=eryJPQutju4|תאריך=20 באפריל 2018|מידע נוסף=בערוץ היוטיוב של כאן חדשות}}}}}}.
 
בשנת [[2007]] מונה [[ראלב מג'אדלה]] לתפקיד שר [[משרד המדע, התרבות והספורט|המדע, התרבות והספורט]] ובכך היה שר הערבי הראשון. סירובו לשיר את ההמנון עורר סערה פוליטית.{{הערה|1={{ynet|אמנון מרנדה|ח"כים מימין תוקפים את השר שלא שר "התקווה"|3377656|17 במרץ 2007}}{{ש}}{{וואלה!|מערכת וואלה! NEWS|מג'אדלה נגד ההמנון, ליברמן נגד מג'אדלה|1081250|21 במרץ 2007}}}} גם השופט הערבי הראשון ב[[בית המשפט העליון]], [[סלים ג'ובראן]], סירב לשיר את התקווה בטקסים רשמיים, מטעמים אידאולוגיים.{{הערה|1={{mako|גיא פלג|שופט העליון סלים ג'ובראן סירב לשיר את ההמנון הלאומי|72518208805c531018|news-law/legal|28 בפברואר 2012}}}} ג'ובראן אף תקף את חוק הלאום המעגן את ההמנון, וקרא למדינה לשנות את ההמנון הלאומי כך שגם אזרחי ישראל הערבים יוכלו לשיר אותו.{{הערה|1={{ערוץ7|חזקי ברוך|השופט סלים ג'ובראן: לשנות את ההמנון, חוק הלאום מיותר|365183|31 בינואר 2018}}{{ש}}{{ynet|טובה צימוקי|"לא יכול לשיר 'נפש יהודי הומייה'". השופט ג'ובראן בראיון פרישה|5078538|31 בינואר 2018}}}} בשנת [[2019]] התבטא [[מטאנס שחאדה]], יושב ראש [[בל"ד]], נגד ההמנון והוסיף כי הוא איננו מייצג את ערביי ישראל.{{הערה|1={{ynet|אטילה שומפלבי|ראש רשימת בל"ד הנבחר: "מייצגים את הפלסטינים, רוצים שוויון"|5457294|3 בפברואר 2019}}}}
 
לאורך השנים, שחקני כדורגל ערבים סירבו לשיר את ההמנון במשחקים.{{הערה|1={{ynet|ynet|באדיר: הלאום שלי פלסטינאי, הלחם מגיע מהיהודים|2976971|14 בספטמבר 2004}}{{ש}}{{ynet|איתן גליקמן|עבאס סואן: "ערבים לא ישירו את ההמנון"|4870496|26 באוקטובר 2016}}}} גם קפטן הנבחרת ה[[צ'רקסים|צ'רקסי]], [[ביברס נאתכו]], סירב לשיר את ההמנון.{{הערה|1={{ספורט 5||נאתכו: "לשיר את ההמנון? אני לא זמר"|294180|285|16 באוקטובר 2018}}}} בשנת [[2011]] הגיש חבר הכנסת [[מיכאל בן ארי]] [[הצעת חוק]] לפיה כל שחקן בנבחרת ישראל יחויב לשיר את ההמנון הלאומי ולחתום על [[הצהרת נאמנות]] למדינה.{{הערה|1={{וואלה!|איציק יצחקי|זעם במגזר: "לא נשיר את ההמנון. אם צריך, לא נשחק בנבחרת"|1872799|30 באוקטובר 2011}}}} הצעה אשר התקבלה בזעם בקרב השחקנים הערביים.
 
== ראו גם ==
*[[דגל ישראל]]
*[[סמל ישראל]]
 
== לקריאה נוספת ==
*[[מנשה רבינא]], '''התקווה''': מקורו של ההימנון, תולדותיו ותכונותיו בהשוואה להימנונים של אומות אחרות, על סמך מחקרים, מאמרים, מכתבים ותעודות, תל אביב: תשכ"ט (1968)
*[[יעקב קבקוב]], '''בעל התקווה''', לוד: מכון הברמן למחקר ספרות, תשנ"א־1991
*[[יוסף אהרון פרנקל]], עוד לא אבדה תקוותנו (על ההמנון הלאומי "התקווה"), '''[[האומה]]''', 128, תשנ"ז־1997, עמ' 408–412
*[[צביה בן-יוסף גינור|צביה בן־יוסף גינור]], "היש תקווה ל'התקווה'? על דיוקנם של הימנונים לאומיים", '''[[אלפיים (כתב עת)|אלפיים]]''', 29, תשס"ו־2005, עמ' 16–151
*[[אליהו הכהן]], "עוד לא אבדה תקוותנו", '''[[אריאל (כתב עת)|אריאל]]''', 186, תשס"ט־2009, עמ' 100–104
*דוד חיניץ, '''נפש יהודי הומיה''', [[משפט רפואי וביו אתיקה]], כרך 2 עמוד 11, 2008
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיטקסט=התקווה|ויקישיתוף=Category:Hatikvah}}
*{{מטח|[[אליהו הכהן]]|כיצד הפכה "התקווה" להמנון?|8131}}
*{{הארץ|שחר אילן|על אישור חוק ההמנון|1.1558446|18 בנובמבר 2004}}
*{{נענע10|[[בלדד השוחי (מחבר)|בלדד השוחי]]|האם המנון ישראל הוא גרסה מסולפת של שיר אחר?|191082|26 ביוני 2005||news}}
*[[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/?p=693 עוד לא אבדה תקוותנו" "התקווה": משיר להמנון], באתר של גלילי "[http://www.zeevgalili.com היגיון בשיגעון]", 11 במאי 2008
*{{סרטונים}} {{נענע10||התקווה של כולנו|654110|30 ביולי 2009||lnk}} - ראיון עם ד"ר אסתרית בלצן על שורשיו של ההמנון, מתוך התוכנית "[[לונדון את קירשנבאום]]"
*{{הארץ|איתן בקרמן|גבר יהודי, ציוני, אשכנזי|1.1297347|30 בדצמבר 2009}}
*{{עונג שבת||מסע מן הכורסא בעקבות 'התקווה'|2011/05|09}}
*איתי מרינברג, [http://old.piyut.org.il/articles/671.html עין לציון צופיה - על תהליך הפיכתו של "התקווה" להמנון הלאומי] באתר "[[הזמנה לפיוט]]"
*רחל קולנדר, [http://old.piyut.org.il/articles/669.html גלגולו של המנון - על תהליך חיבור המילים והלחן של "התקווה"], באתר "הזמנה לפיוט"
*[http://hayooyamim.hostzi.com/Ofer/hatikva.html פסוקי תנ"ך שעליהם מבוססת שירת התקווה], באתר "היו ימים"
*[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP4586 שלושה דברים שלא ידעתם על התקווה] באתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]
*[https://eureka.org.il/item/23823/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C-%D7%9C%D7%97%D7%9F-%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95 איך התגלגל לחן עגלונים רומני להמנון הלאומי שלנו?], באתר [http://www.eureka.org.il אאוריקה]
{{קישורי סינגלים}}
* {{עונג שבת|[[אליהו הכהן]]|הרצל יוזם תחרות לחיבור המנון לאומי|2019/07|26}}
 
;לחן, נוסחים וביצועים של "התקווה":
*[http://benyehuda.org/imber/imber_19.html התקוה], באתר [[פרויקט בן-יהודה|פרויקט בן־יהודה]]
*[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/daily_song/Pages/old/hatikva.aspx עיבוד של קורט וייל], באתר [[הספרייה הלאומית]]
*{{וידאו}} דוד זסלוף, [https://www.youtube.com/watch?v=z_XIfd4wpp8 התקווה מנוגנת בשופר], [[יוטיוב]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{ציונות}}
{{המנוני מדינות אסיה}}
 
[[קטגוריה:המנונים לאומיים|ישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: סמלים לאומיים]]
משתמש אלמוני