פרץ אליהו – הבדלי גרסאות

 

===פעילותו והקריירה בישראל===

בשנת [[2002]] עבר פרץ אליהו לגור ב[[ערד]] והוביל מה שקרא "מסעות התבוננות" ב[[מדבר]]. אשתו היא מורה לפסנתר. בנו, [[מארק אליהו]] (נולד ב-1982), ממשיך את מסורת אביו ומנגן [[כינור]], [[סאז]] ו[[קמנצ'ה]] והשתלם במסורות של מוזיקה יוונית ומזרחית ב[[יוון]] וב[[אזרבאיג'אן]].

פרץ אליהו מופיע לעתים יחד עם בנו בהרכבים מוזיקליים שונים למוזיקה לקול ולכלים מזרחיים.

בהלחנה התחיל לעסוק בגיל צעיר מאוד, בין המנחים שלו בקומפוזיציה היו אלכסנדר באקשי (רוסיה) וסרגיו נטרא (ישראל).

 

 

יצירותיו לתזמורת, הרכבים קאמריים ומקהלות בוצעו על במות רבות בארץ ובחו"ל, ביניהם: [[פסטיבל ישראל]] (אופרה אוריינטלית "הילולה לאם" 2015, "מדלג על ההרים" 2009, "תהלים" 2005, "פואמה צ'אהרגה" 2000, אופרה "לילי ומג'נון" 1999), פסטיבל ה[[עוד]] הבינלאומי ("ישקני מנשיקות פיהו" 2015, "ים, באהבתך" 2013), פסטיבל מוזיקה מקודשת ("רפסודיה לילית" במסגרת פרויקט של מארק אליהו "מקאם" 2015, אורטוריה "עד עדי עד" 2014, אורטוריה "לאדוני הארץ ומלואה" במסגרת פרויקט "מקאם ירושלים" וסוויטה "חולות" 2012), פסטיבל הפיוט ("שירת חיים" 2012, "שירת היהודים ההרריים" 2011, "אלוהי נשמתי" 2008),  The Jewish Culture Festival in Krakow("עד עדי עד" 2010), Vocalize ("חמישה שירי חתונה של היהודים ההרריים" 2004), פסטיבל Trialogo באיטליה ("מזמורים" 2006, 2007), Gibraltar World Music Festival (2013), Uplift Festival (2014),  Colours of Ostrova Festivalבצ'כיה (2015).

 

 

במשך שנים רבות (עוד ב[[ברית המועצות לשעבר|ברית המועצות לשעבר]]) פרץ אליהו עסק באיסוף, מיון, תיעוד וניתח של רפרטוארים אנפים, משירת בית כנסת ועד שירת הנשים בשפה היהודית ה[[טטרית|טטית]] (שפת יהודי דאגסטן ומזרח קווקז). עם בואו לארץ הוא השתלם במחקר [[אתנומוזיקולוגיה|אתנומוזיקולוגי]] ו[[אתנוגרפיה|אתנוגראפי]] עם פרופ' [[אדווין סרוסי]]. למטרת המשך המחקר והוצאותו לאור זכה פרץ אליהו ב[[גרנט]] מ- Memorial Foundation for Jewish Culture) 1992) והוציא ספר [[אנתולוגיה]] המלווה בדיסק (פרץ אליהו, "המוזיקה של היהודים ההרריים", מרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית ירושלים, 1998).