נח שימנוביץ – הבדלי גרסאות

נולד ב[[מינסק]] בירת [[בלארוס]] (ועלעל שמה הוא מכונהכונה: '''ר' נח מינסקר''') לרב בנימין וריזא שימנוביץ. בהיותו בן אחת עשרה שלחוהו הוריו ללמוד ב[[ישיבת אוהל תורה]] בברנוביץ, אצל רבי [[אלחנן וסרמן]]. כעבור זמןמשם עבר ללמוד תקופה ב[[ישיבת מיר]], ולאחר מכן המשיךהתבסס בישיבת [[כנסת בית יצחק]] בקמניץ. הוא
שם נעשה תלמידולתלמידו המובהק של [[ראש הישיבה]] הרב [[ברוך דב ליבוביץ]] ובמשך תקופה אף למד עמו ביחידות. כמו כן הוא נמנה עם תלמידיו הקרובים של רביהרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], הרב מבריסק.

בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח להימלט מאירופה ולהגיע לחופי הארץ כ[[מעפילים|מעפיל]] לא חוקי, מצויד בוויזה של הצבא הפולני. הוא נעצר על ידי הבריטים ושהה תשעה חודשים ב[[מחנה המעצר בעתלית]]. בתקופת מעצרו ארגן שיעורי תורה ודאג{{מקור}} לאוכל כשר עבור העצורים היהודים, ובהם ניצולי אוניית המעפילים [[פאטריה]]. בהשתדלותם של הרב הראשי [[יצחק הרצוג]], [[משה בלוי]] והרב [[חזקיהו יוסף מישקובסקי]] שוחרר ממעצרו והוא התיישב בירושליםב[[ירושלים]].

כעבור זמן קצר בחר בו הרב [[חזקיהו יוסף מישקובסקי]] כחתן לבתו חנה. לאחר הסתלקותו הפתאומית של הרב מישקובסקיחמיו, בתחילת שנת [[תש"ז]], החליט הרב שימנוביץ להקים ישיבה לזכרו.
בעצת [[החזון איש]] הוא הקים את הישיבה בזכרוןב[[זכרון יעקב]], וקרא לה "[[כנסת חזקיהו]]" על שם חותנו. כמנהלכ[[מנהל רוחני]] הוא הביא לישיבה את הרב [[אליהו לופיאן]]. בין תלמידי הישיבה בזכרון יעקב היה הרב [[ישראל מאיר לאו]], הרב [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F יצחק ברנשטיין] (לימים ר"מ בישיבה) ועוד.

בשנתבעצת תשט"וגיסו, הואהרב החליט[[אליהו להעבירמישקובסקי]] אתששימש הישיבהכרבה של ל[[כפר חסידים]]., הוא רכש שטח אדמה בן עשרה דונמים במקום והקים עליו מספר מבניםצריפים. הכול היה ערוך ומוכן לפתיחתלמעבר הישיבהלישיבה, ואף נקבע מועד לחנוכת הבית - [[י"ח באייר]] ([[ל"ג בעומר]]) תשט"ו. אולם ימים מעטים לפני כן, בה' באייר, הוא לקה בלבו ומתונפטר בפתאומיות. בעקבות פטירתו עברה הנהגת הישיבה לגיסו הרב [[אליהו אליעזר מישקובסקי]], ע"פ עצתו של המשגיח הרב [[אליהו לופיאן]].